חיית לילה
סיפור אישי מאוד, על הסופרמן שהציל את חיי.

כשתלך

חיית לילה 12/04/2017 997 צפיות 11 תגובות
סיפור אישי מאוד, על הסופרמן שהציל את חיי.

כשתלך, תשאיר לי פרח, מפית.
תשאיר מילים כתובות.
תשאיר לי רגש, שאוכל להחזיק.
תשאיר זיכרון, שאוכל להריח.
אבל אתה, המשך הלאה.
אל תתן לדמעותיי לרדת לשווא.
קדש אותן ותן את ליבך שוב ושוב.
וכשיגיע הזמן, תלך.
תלך, ותשאיר אחריך פרח, מפית.
תשאיר מילים כתובות.
תשאיר אותם בשלולית של רגשות.
תשאיר אותם בסופה של זכרונות.
ותן להם, תן להם לבכת.


תגובות (11)

לפרחים יש הרבה משמעויות. לרוב, המשמעות היא מיניות. מעניין אותי לאיזה פרח התכוונת.
ואז כתבת מפית. מפית, עצם שמשתמשים בו לתועלת חיונית שלא רגשית. אני לא בטוחה למה התכוונת. כי זה יכול להתפרש לשני כיוונים מנוגדים לחלוטין והגיוניים בהחלט.
שיר טוב.
אגב, כתבת בסוף "לבכת".

12/04/2017 19:25

    הכוונה בפרח ובמפית היא שהוא ישאיר משהו קטן, אפילו חסר חשיבות כמו מפית, או בר חלוף כמו פרח, אבל העיקר שישאיר משהו מוחשי- רגש לאחוז בו, זיכרון להריח.
    אגב, המפית המוזכרת פה היא ממחטה לדמעות.
    כי התכוונתי למה שכתבתי בתן להם *לבכת*

    12/04/2017 20:35

אהבתי מאוד.

12/04/2017 19:28

    תודה רבה, מחמאה ממך זאת מחמאה כפולה

    12/04/2017 21:51

יפה ושקט. (נחמד שיש לך מישהו כזה)

12/04/2017 20:32

    תודה. *שהיה לי.
    אני אוהבת את איך שאתה תמיד מצליח להבין הרבה מעבר למה שאני כותבת.

    12/04/2017 20:41

וואו.
אני ממש אוהב את בחירת המילים שלך.

12/04/2017 21:40

וואו, ממש יפה ומלא רגש. אהבתי מאוד

13/04/2017 17:17

עדין, מדויק ומרגש בכל מילה ומילה.

16/04/2017 12:16
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך