17.9.15- כשהכול רועד

אין לי בדיוק מה להגיד ברמה האישית, אבל ממש אהבתי את זה כקטע. אפשר להרגיש הרבה דברים שנובעים מזה החוצה, פחד, היסוס, תקווה מסוימת, (הייתי אומרת אפילו קצת שיגעון ותסכול..)
אני מאוד אוהבת את הדרך שבה אתה כותב דברים. רואים שאתה משקיע בהם מחשבה ושהם באים מהלב (גם אם הם לא אישיים)

אני כול כך מזדהה עם זה שזה קצת מפחיד…
אני לא יודעת על מה כתבת את זה אבל זה פשוט נוגע,זה צבט לי את הלב טיפה וגרם לי לחשוב על כול מיני אנשים מיוחדים שפגשתי.
ואני מקווה שהכול יהיה בסדר בשבילך בקרוב..

הדף הזה של הסיפור שלך פתוח לי כמעט שעה מול הפנים, ואני ממש לא יודעת איך להוציא את המילים.
אני כל כך מזדהה עם כל מה שאתה מרגיש ועם כל מה שכתבת – בצורות שאני מנסה להדחיק, וכל כך קשה לי לחשוב שעוד מישהו מרגיש ככה. ועוד אתה?
אתה אדם מדהים, בסדר? אני יודעת שכל פעם שאומרים את זה זה לא ממש עוזר בד"כ אבל חשוב לי להגיד את זה – אני יודעת שאתה יכול למצוא את האור ולעבור את זה. גם אם אתה מתייאש וקשה ואתה אבוד באפלה שם בפנים..
מבחינת קטע… הוא היה מדהים. אני מסכימה מאוד עם ספיר. הוא גרם לי קצת לחזור לעצמי, תודה.
אני באמת פה, בסדר? אני רוצה שתזכור את זה – כי אני מבינה את מה שאתה מרגיש וגם אני עברתי את זה. כשתרגיש מספיק בטוח… אני פה.
אני יודעת שתגיע אל האור. אני יודעת שתצליח

מיק יש לי בעיה, אתה מבין השעה כבר ממש מאוחרת, ואני פה באתר מנסה לקרוא ולהגיב, לא כל כך מצליך לי כי אני כל כך עייפה, למעשה רציתי להגיד שאני מזדהה עם חלק ממה שכתבת שהיו דברים שבאמת מצאו חן בעיני,אבל שוב אני עייפה ברמה שאין לי כוח לחשוב מה אני רוצה להגיד על הקטע הזה.
אתה נראה לי אדם נחמד, וחשתי שאת תגובה לא תזיק לאיש, ואולי אכיר פה אדם נחמד נוסף שלא יכעס עלי שכתבתי לו שטויות על הדף, כי הכל באמת מרצון טוב, ואני יודעת שאם אני אצא מפה אני לא אחזור לקרוא ולהגיב מחר
אז מיק מקווה שאתה חבר
יוקי