כשהיתה הצפירה.

כשהיתה הצפירה אני לא הרכנתי את ראשי ורוחותיהם של הנופלים לא ראו את עורפי.
התבוננתי סביבי וראיתי שכולם הרכינו ראשיהם ורק אני לא. ולמה? שאלתי את עצמי. כי אני רוצה להתבונן בשמיים ולראות את הרמז לכך שהם חיים הכוכבים. בגלל כל האורות ראיתי רק שני כוכבים. בן ובת. חשבתי לעצמי שהנופלים שבעננים יעדיפו לראות את עניי מאשר עורפי ובכלל למה מרכינים ראשים? עצוב אבל אנחנו חייבים להתגבר ולראות את הכוכבים כי רק בחושך רואים את הכוכבים והכוכבים הם בנינו והנופלים האחים החברים והאוהבים.