כמה זהויות יש לי???
אני מרגיש כמו זיקית.
אני משנה זהות לפי המקום בוא אני נמצא, ולפי האנשים איתם אני מדבר.
אני יכול להיות שמאלני, שמאשים את הימין, בפשיסטיות, בחוסר הומניות ואדישות למצבם של הציבור הערבי בשטחים. ואני יכול להיות ימני, שמאשים את השמאל,ביפות נפש, חוסר אכפתיות מהעם היהודי, ודאגה לאויב האכזר, שלא מבחין בין אנשים, נשים וילדים, חפים מפשע ואשמים.
אני יכול להיות אדם דתי הדוק, שמוכיח לחבריו מדוע אסור לפי ההלכה, ואני יכול להיות אדם חילוני, שמחלל שבת ומערער על קיומו של האל.
אני יכול להסביר לאדם אחד מדוע הוא טועה, ואני יכול להסביר לאותו אדם, על אותה הטענה, מדוע הוא צודק.
אני משנה את דעותיי לפי האינטרסים שלי.
אני לא מחפש את האמת, אני מחפש את מה שהכי נח לי.
כמה זהויות יש לי?????
יש לי זהות אחת.
אני צבוע.
תגובות (21)
וואו. קטע חזק. אני מאמינה שרובנו, אם לא כולנו, מתנהגים ככה במידה מסוימת. בדרך כלל לא בקיצוניות מוגזמת כמו שאתה מתאר, אבל בערך.
מצאתי את עצמי מסבירה לחברה שלי למה צריך לחגוג את יום העצמאות, ואחרי שהצלחתי לשכנע אותה, מצאתי את עצמי מסבירה לה באריכות למה לא צריך לחגוג את יום העצמאות ושזהו יום מיותר לחלוטין.
אני לא חושבת שזה נובע מצביעות. אני חושבת שההתנהגות הזאת נובעת מחוסר החלטיות . אדם שעוד לא החליט את דעתו בנושא מסוים, מצטט את מה ששמע מאחרים, ולרוב רק כאשר מתפתח דיון רציני בנושא, בו מוצגות שתי הדעות, באמת יוצא לבנאדם לחשוב ברצינות על הנושא ואחרי זמן מה אף לקבוע את עמדתו.
יפה כתבת.
אני מניח שאת צודקת ולרוב לא נראה לי שזה נובע מצביעות בכוונה תחילה.
אך בסופו של דבר התוצאה היא צביעות.
יש לי שאלה אלייך.
אם יניחו לפנייך שתי דעות, ואת יודעת שאחת מהן אמת, אך אם תחליטי ללכת אחר האמת, תצטרכי לשנות את חייך מן הקצה אל הקצה ולוותר על דברים שאת אוהבת, האם תחליטי כמו האמת או שתמצאי אלף ואחת סיבות מדוע דווקא הדרך השנייה היא האמת?
כשאני מתווכח עם מישהו למה יש אלוהים ואני אטאיסטית בכלל- זו לא צביעות. לא אמרתי מהי דעתי. אז זכותי לנהוג כך.
אם מישהו אומר לי שאם אני אוהבת צהוב הוא לא ידבר איתי אז יכול להיות שאגיד שאני לא כל כך אוהבת כי זה מה שאבחר להרגיש באותו הרגע. אני אקרא לזה דיפלומטיה.
אנשים זה לא שחור לבן. אדם זה לא כן ולא. המוח לא מחזיק רק במחשבה אחת בכל רגע נתון.
מה שכן הסוף של מה שכתבת חזק עד מאוד!
ולגביי שאלתך, נגיד החלטתי שאין אלוהים. האם אשנה את אורח חיי הדתי? רוב הסיכויים שלא. למה? כי זה נוח לי. סתם חוכמת חיים. ( ושוב. .. אני אתאיסטית חח)
ובאותה מידה אוכל להגיד שאם אין אלוהים אז למה הטרחה?? אז כן אזרוק מאחורי הרבה דברים שאהבתי. אבל זה רק בתנאי שאוהב את האמת יותר מאשר את חוויות הנוחות העכשויות.
כלומר הכל מסתכם בסיטואציה ובשאלות ערכיות
זה מאוד תלוי. יש דברים שאני מאמינה בהם ויהיה מוכנה לעשות בשבילם הכול אבל יש דברים שאני לא מוכנה לוותר עליהם בשום מחיר.
אני מניחה שבסופו של דבר אני יעשה את מה שנוח לי (אלא אם כן הוא נוגד את האידיאלים שלי באופן מוחלט), גם אם זה לא האמת. צה שכן, זה לא יפריע לי להודות שאני לא הולכת בדרך האמת.
למשל, אני אישית מעדיפה לא להתעסק בשאלה האם יש משמעות לחיים, כי אם התשובה תהיה שלילית זה לא יגרום לי לשנות כלום אבל אולי יגרום לי להרגיש פחות סיפוק ושמחה.
אני חושבת שחשוב לדעת את האמת, וברוב המקרים גל לנהוג לפיה, אך יש דברים יותר חשובים מהאמת. למשל שמחה.
שורה תחתונה, אני חושבת שכל אחד צריך לדעת מה נכון (לדעתו) ולעשות את מה שנכון. לא מחייב שזה יהיה אותו הדבר.
וואלה אתה יכול להיות פוליטיקיי, זה בדיוק מה שמחפשים שם.. שקרנים וצבועים, אנירסנטים, עם אידהוליגיות בשקל, שבאמת רק רוצים לשמור על הכיסא שלהם ועל נוחות העושר של להיות איש חשוב מורם מעם, ולהיות מייצג של משהו שאתה בכלל לא לגמרי מאמין בוא או רוצה לעמוד בוא, אבל אתה כן לדעות אחרים המיצג רק כי באת ונכנסת למכרז של הכול לתודעת הציבור לההנגה, אתה יכול להיות דיפלומט מנצח ולגיד מה שרוצים לשמוע וגם לאגיד לאחרים מה שהם רוצים לשמוע, להיתפס למשל ימני וזו אכן האדאולוגיה שלך, אבל לא עיקרון שתמות עליו, ואידהולוגיה אמתית עיקרון אמתי זה להיות מוכן להקריב אפילו את הכיסא שלך ואפילו את החיים שלך למענו ולעסוק רק בוא, היום אין אידהולוגים האמיתים, אין ערכים אמיתים רק צבועים שמשחקים משחק הכיסאות, והיום כולם מקבלים את זה כי התרגלו לזה ואין אלטרנתיבה אחרת, שפוליטקי קודם כול משחק משחק הכיסאות ורק אחר כך אם יש זמן גם אולי דואג לאינטרסים של בוחריו, אבל רק לבוחריו, את אלה שלא בחרו הוא ישכח את אלה שלא בחרו הוא יזנח ואיתן להם להמשיך לחיות כלכלית או ביטחונית כמו תמיד, רק לאלה שכן בחרו כמו מני מדינה קטנה שהיא הממלכה שלו הוא לפעמים ידאג ויחפש מעקפים איך לעזור להם חברתית וביטחונית, וגם זה בעיקר אינטרס כדי שיבחרו בוא שוב. בקיצור אם אתה רוצה תכונת האופי הזו שלך כבר מבטיחה לך עבודה מסודרת וטובה עם משכורת מסודרת ואפילו שמנה של יותר מחפש ספרות על בטוח!, מה רע? הא.. ?כאן באה השאלה האם אתה מוכן לחיות עם עצמך ולהיות מסופק מי מה שאתה אפילו אם אתה עובד בעבודה כו משתלמת כמו פוליטיקי, קיימים פולטיקיים רבים שחיים עם עצמם בלב בררה ואו בשלום, רק מעניין אם הם באמת כשהם הולכים לשון בפיג'מה שלהם ומורידים את כול המסכות, האם הם מאושרים עם עצמם או שבסתר ליבם הם ניגעלים מעצמם. נכון העולם לא שחור ולבד וזה שאתה מאמין שצריך לאגן על המדינה לא אומר שאתה צריך למחוק עם שלם רק בכלל שמאט או יותר רוצים להרוג אותנו, אני אישית מאמינה שצריך לאגן על עצמנו אבל אסור אסור אסור לנו לשנוא ולהכליל חס ושלום את כולם בעם האחר יש שם גם אנשים טובים שרק נישלטים וזה לא אומר שהם בעצמם רעים רק שהם סובלים בעצמם, אז כן צריך למצוא פתרון יצרתי לערבים כי זה באמת קטסטרופה איך שהם חיים ללא שום תנאים אלמנטרים מינמילים, אבל לא על חשבוננו, אם מישהו היה לו אכפת באמת מאיתנו ומצרכים אנושים בכלל, הוא אכן היה בסוף מוצא פתרון, צריך איך שהו להפריד את הטרור מהמסכנים הללו שלא באמת חפצים בוא ואז לאחר מי כן למצוא להם פתרון אולם, כי הם גם בני אדם מגיע להם, זו דעתי, אבל כן הטרור הוא כמו עלוקה על צוורים שהורגת אותם ומבייא אותם למה שהם היום, זה לא שלנו אין אשמה מוחלטת בכך אבל זה מתחיל עוד מראשית המדינה, טעויות שעד היום אנו משלמים עליהם, אבל לא ניכנס לזה, לדעתי כול השרלטנים בכנסת אין אחד שבאמת רואה בצלילות את התמונה ומנסה באמת לעזור ולדאוג לכולם, כמו שצריך באמת להיות מנהיג, רק אינטרס אישי רק משחק הכיסאות ועד שמשהו קיצוני יקרה זה לא הולך להשתנות, ואנשים כבר התרגלו לזה, אז אני הפסקתי להצביע כי כולם אותו בולשיט, אבל אתה תסתדר איתם מצויין לך על זה וכנס לפוליטיקה, יש לך בדיוק את מה שצריך. בהצלחה
ל לליבי באהבה אני אישית מאמינה שלמצוא ולחיות את האמת זה חשוב יותר מהכול, אני לא מסוגלת לחשוב שאני יעבור את חיי והדברים החשובים באמת יעברו לידי, משמהות, ואמת, זה ערך עליון בשבילי, אבל בהחלט כול אחד והאידהולוגיה שלו, וכמו שכתבתי למלה, אם את מצליחה לשון טוב בלילה אז אין עם האידהולוגיה שלך כול בעיה, אבל אם לא.. (תביני מה שתבני)
מבחינתי, הערך העליון הוא לחיות חיים מלאים ומספקים. יכול להיות שחלק אנשים עושים את זה ע"י הליכה בדרך האמת, אבל לדעתי זה לא הכרחי.
אם אני מאמינה בדת ובתןרה, אבל יש דברים שהדת אוסרת ובלעדיהם אני לא יוכל לחיות, אני מעדיפה להתעלם מהאיסורים האלה.
למשל, לפי ההלכה אסור לבנות לשיר לפני בנים, אבל אני לא יכולה לעצןר את עצמי כשיש לי גיטרה בחד. זה פשוט משהו שאני לא יכולה לוותר עליו- על החופש שבמוזיקה שלי.
שמחתי לראות שהגבתם ושנהנתם ממה שכתבתי.
אני אישית, בסופו של דבר, אעדיף לומר, שאני מסכים עם אמת מסוימת, למרות שאיני חי על פיה, מכיוון שאני עצלן, ונוח לי עם הדברים שהתרגלתי עליהם, אבל אני תמיד מוכן לעבוד על המידות שלי, ולנסות להשתפר ולהתקרב כמה שיותר לדרך שאני מאמין בה.
שמח שנהניתם.
אתה דווקא מאד אמיתי, לפחות עם עצמך.
להסתכל ככה לאמת בעינים ולומר שקשה לך- זו גבורה.
כמעט כולם צבועים במידה כזו או אחרת. אולי דווקא במקרים קקיצוניים כמו שציינת- יותר קל להבין מאיפה זה בא ומהי האמת
זו התחלה, כמובן אני מעדיפה יסודיות, ויודעת שאני צריכה עד אין סוף לעבוד על המידות שלי ויפה שאתה מכיר את המושג הזה, בכול אופן אני רואה את החיים כעבודה השלמה שלנו ואני יסודית לא רוצה לעשות רק חצי עבודה, ומתוסכלת לפעמים שלא הולך לי אבל זה לא אומר שלא אנסה שנית, ואתה אם נוח לך כמו שאתה איש לא יוכל לשנות אותך רק אתה יכול לשנות אתת עצמך רק אם אתה רוצה, לילה טוב ושקט
טוב.. זו באמת זכותך, אבל תמיד יש דרך להתמודד גם עם האיסורים וגם לעשות את ההגשמה העצמית שלך, למשל.. אפשר לשיר ואפילו לרקוד איך שבא לך לפני קהל בנות, וגם יש עניין שאם יש נשים ששרות במקלה אז מותר להן לשיר לפני גברים כי הגבר לא רואה אישה צפציפית ולכן לא אולי מתגרע ממנה או מתאהב בא, יש להלכה הזו מליון הלכות שבתוכה, התורה הרבה יותר מורכבת מי מה שהיא ניראת, וגם ההלכות יש בתוכם הרבה יותר מי כביול רק עצם אחד מרתיע כי בחרו לא לראות את מה שבתוכו, כמעט לכול הלכה כוללת יש תת הלכות שמקלות ואו מקשות, מהפשרות או מונעות, והכול לפי העניין, צריך פשוט ללמוד אותם, אז לבוא לאגיד לא זה קשה לי מדי! זה אפשרי וזכותך אבל זה לא אומר כלום על התורה עצמה, כי בתורה ובהלכות באמת שיש הרבה הרבה יותר מי מה שנירא לעיין ., וכן אני רואה את חיי כמלאים רק אם אני רודפת אחרי המשמהות! המשמהות הכללית שכול הבריא והאדם והמשמהות האישית שלי כאדם פרטי שנולד לעולם כדי להשלים בדרכו שלו את העולם, "נר השם נשמת האדם" שמעת את האימרה הזו פעם? זה המוטו שלי בחיים זה המפתח הבסיסי שעליו אני משטיטה את רוב הדברים בחיי, והכוונה בכך שכול אדם הוא אור קטן שבא מאל כדי לאיר בדרכו שלו עולם שלם, כלומר להשלים בדרכו שלו את העולם על ידי התכונות המולדות והנרכשות שלו בחיים, לפי כול האלה הוא בוחר מקצוע, לפי כול אלה הוא חיי עם החברה, וכן אלה, כמו מטווה או כלים שניתנים ביד כול אדם לבנות את עולמו ואת להשלים את העולם הכולל. זה ניראה לך כמו איסור?, כמו אזיקים?, יקרה שלי תלוי מי מי את לומדת את התורה ואיכן את מסתכלת בתורה, וזה וזה אמת רק שהתורה מלאה עד אין סוף מבינה, נגיד.. יש "לירוא מהשם הלוקך" ויש "ואהבת את השם הלוקך בכול לבבך וגו"' זה וזה לא סותר רק צריך ללמוד איך עושים זאת, מבינה? . בהצלחה לך, ויום מבורך
אגב שכחתי לציין שהודעה של 11:04 מופנת ל לליבי באהבה
האמת היא שכן יצא לי לברר קצת הלכות וכאלה. אני לא פוסלת ישר ואומרת קשה ואי אפשר ומוותרת. אני מנסה למצוא פתרון, ולפעמים זה אומר לעבור על הדת.
אני די בטוחה שאסור למקהלת בנות להופיע בפני גברים.
בכלאופן, מקהלה זה לא הקטע שלי. אני אוהבת את הפרטיות והחופש שלי, ותראי לי כמה זמרו דתיות באמת מצליחות להתפרנס רק ממוזיקה. אני לא מדברת על חוזרןת בתשובה שהתפרסמו כשהיו חילוניות ואז חזרו בתשובה.
וחוץ מזה, נכון לעכשיו אני לא מופיעה בשום מקום, אבל אם אני מנגנת ושרה אני לא יפסיק רק בגלל שעובר לידי איזה בחור.
לא יודעת אני אוהבת מוזיקה אבל לא רואה עצמי כעוסקת בכך, וחוץ מי זה אכן קיימות הרבה זמרות חרדיות ואולי נכון שרובם חוזרות בתשובה אבל יש גם מי שמלידה, למה יש מאט? לא יודעת, אבל להיות אתה עצמך וללכת אחרי האמת, גם אומר הרבה פעמים להיות פורץ דרך אם תרצי אולי את תהיה כביכול הראשונה, זה תלוי עד כמה את טובה, בוב דילן לא דמיין לעצמו שהוא יהפוך למוזיקי בין לאומי, הוא פשוט והכי עמוק הלך אחרי האמת שלו ואנשים אהבו זאת, אז יכול להיות שהתורה זה חתיכת עבודה לראות איך מתמרנים עם רצון ההלוקים ועושים גם מה שאוהבים וזו האמת שלך, אבל זה האתגר מבינה, יכול להיות שעד היום פשוט רוב הנשים התעצלו. אני למשל אוהבת מאוד ספרי פנטזיה, אבל בעולם החרדי זו מציאות שיש מאט מאוד כאלו וגם הם עדייו יותר מידי ראלים, כי עולם שהוא מושטט בעיקר על חוקים למראית עיין כמובן אז הוא גם הרבה יותר ראלי ולכן לא כולם מקבלים פנטזיות, אבל יש כבר כמה רבי מכר של פנטזיה פורצת דרך בעולם החרדי כמו "איסטרק" שזה ספר פנטזיה שהפך לפורץ דרך, בקיצור עד עתה אני חושבת שרוב החרדים התעצלו ובעיקר הנשים לא רצו כמוך להתמודד עם אתגרים אל אף שאתגר זה העניין בעולם ולכן ההלוקים מרים אתגרים על ילדיו, אם אדם אוהב את ההלוקים באמת ורוצה להגשים את עצמך באמת שזה גם אהבת האל כי האל הוא בתוכנו ואנחנו בתוכו, הוא בכול מקום הוא בליבנו, אז כן מי שבאמת אוהב אותו ימצא את הדרך היחודית שלו,(שלך) ואולי יחשב פורץ דרך כי דרך יחודית זו בעצם פריצת דרך, אבל רוב האנשים מסתפקים בשיטחיות של עמידה במצוות לחיות במשפחתיות ולהיות כמו כולם, וזה דבר שהוא גם אצל החילונים לא רק אצל החרדים פשוט לא לעמוד באתגרים, לוותר על עצמך!. אני גם רוצה להיות פורצת דרך ואני כותבת סיפורים עם רוח חרדית יותר או פחות אבל מלאים במסר הקשורים להלוקות לרצונו לרצון החופשי שזה גם רצונו ועוד דברים רבים ברומו של עולם, ואני משלבת את זה עם דמיון פורץ דרך שלא היה עד עתה גם בספרים המעתים שיצאו של פנטזיה בעולם החרדי, אני מושפעת הרבה מי אנימות אבל לא רק, זה הולך להיות ממש חדש בעולם החרדי אבל זה גם לא משהו שהוא אסור ולהפך מלא מסר שזה העיקר תמיד בעולם החרדי לא עושים דברים סתם, זה הולך להיות חדש ואמיתי ויכול להיות שיואבו ויכול להיות שלא, אבל זו האמת שלי ואני הלך אחריה עד הסוף ונירא מה יהיה, ואני באמת מרגישה שבעיקר בדברים האלה ההלוקים מאחורי ואוהב אותי יותר על האומץ הזה שלי. אז תחשבי על זה
אני לא יודעת אם אני באמת אוהבת את אלוהים ומאמינה בו, אבל אני יודעת שאני באמת אוהבת את המשפחה שלי ושזה יהרוג את ההורים שלי אם לפתע פתאום אני יחליט לחזור בשאלה. אם רת שואלת אותי, זו סיבה מספיק טובה להישאר דתיה. גם אם אני לא מאמינה בדת ובאלוקים באמונה שלמה.במיוחד שאני לא ממש סובלת מחיי כרגע ואני לא מתנגדת לכל דבר שהתורה אומרת.
אני חושבת שלזמרות דתיות לא הולך כי כשאנשים יוצאים לבילוי או הופעות הם רוצים לצאת כמשפחה או כזוג, מה שלא אפשרי כשיש לך בעל דתי שלא יכול לשמוע אישה שרה. וגם כשאתה שומע שירים במחשב לרוב אתה לא תבדוק אם יש גבר בסביבה שאסור לו לשמוע אישה שרה.
אם את מאמינה בהלוקים רק בגלל ההורים שלך אז את לא אדם של אמת! ובאותו מטבעה גם לעולם לא תוכלי לעשות את האמת שלך הכי נכונה ויפה הכוונה למוזיקה שלך, יכול להיות שאת אפילו לא מבינה את המוזיקה שלך, כי את רק אוהבת אבל לא מכירה באמת את הדבר לעומק ומוצאת את האמת שלך במוזיקה, אז את כמו כולם, וזה בסדר לא כול אחד צריך להיות פורץ דרך לא כול חייב לרוץ אחרי האמת, תחיי את חייך הפשוטים אין בזה רע, אבל אני חייה בידיעה שהוא קיים כי חקרתי ולא כי ככה חינכו אותי, וחייה את האמת שלי, ומנסה לקיים אותה אפילו שאני בתחילת הדרך, וזה הכי טוב לי וזה פשוט מרתק אותי כול פעם מחדש אתגר החיים, אבל אם את לא אוהבת אתגרים וטוב לך כמו שאת בפשטות הזו, אז לכי על זה בהצלחה, באמת לחיות כמוני זה קשה והרבה פעמים שובר אבל בסוף אני מאמינה בזה באמת ויש לי מי זה באמת סיפוק אימיתי לא הייתי לעולם רוצה להיות אחרת. אבל את זה את ואני זה אני. בהצלחה
תודה. אבל זה ממש לאהיה הכוונה.
מה שניסיתי לומר זה שיש דברים מסוימים שאני לא מאמינה בהם, ואני לא מסתירה את זה. אני אומרת את דעתי בקול וכותבת אותה בשירים, אבל אני לא בהכרח עושה את מה שאני חושבת.
למשל, אני לא חושבת שללכת עם מכנסיים זה אסור, וההורים שלי וחברות שלי יודעות את זה, אבל אני בכל זאת הולכת עם חצאיות כי ההורים שלי יותר חשובים לי מחוסר נוחות קטנה. זה לא שאני חושבת שחצאיות זה רע, פשוט לא נכון בהכרח, ואני לא חושבת שאם אני מקריבה נוחות למען משפחה זה הופך אותי לצבועה.
לא יודעת לענות לך על זה, אני רק יודעת שאם נגיד הייתי מגלה שאין הלוקים הייתי חוזרת בשאלה, אם הייתי מגלה שהנצרות היא הנכונה, הייתי מתנצרת, ולא עושה חשבון לא להורי ולא לחברה כי זאת האמת אז זאת האמת! יאפשר להתווכח על כך, אני חקרתי וגליתי שיש הלוקים והיהדות היא האמת, לכן אני הולכת אחרי זה עד הסוף, אם יהיה מישהו שיוכיח לי אחרת אני הלך בדרך שלו, אבל עד היום לא היה מי שאוכיח לי אחרת, וכן אני מבינה אותך תמיד יש לנו ניסיונות בחיים, ואנחנו כן בגללם עושים גם דברים שאנו יודעם של לא נכון!, למשל אני יודעת שאינטרנט זה אסור, למרות שיש דרכים וקולות והכול לפי האדם שמשתמש בוא, הרב הפרטי של אותו אדם שמכיר אותו ואת היכולות שלו ומהגבלות שלו וניסיון החיים שלו העבר שלו, יוכל לארשות ואו לא לאותו אדם אינטרנט נגיד אבל עם מגבלות כאלה ואחרים, זה תלוי בהמון גורמים, אני כרגע באמת עושה את זה באיסור, אני מודה על האמת רק ממש בזמן האחרון מצאתי רבנית שאני מצליחה לסמוך עליה ולקבל ממנה, והיא מתחילה להכיר אותי ואת כול מה שאני בכללי, עדיין לא דיברתי איתה על זה כי אנחנו עוד בונות את הקשר, אבל כן! בהמשך שהסמוך עליה מאה אחוזים אני השאל אותה איך ומה אני עושה עם עניין האינטרנט ועניינים אחרים, והיא בתור רבנית שלי שמכירה אותי ממש טוב את יכולותי את ניסיונותי ואת התועלת שלי מי מהגורמים האלה כמו מחשב ואינטרנט, כי במחשב אני כותבת את ההגשמה העצמית שלי ספרים ובמאינטרנט אני מפיקה המון תועלת, ויודעת להיזהר מבמקומות מסוימים שצריך להיזהר בהם, אז היום נכון אני חוטה אבל אני יודעת שהדוני סולח כי הוא יודע שמעתיד אני אדע איך לעשות את זה נכון, ונירא מה הרבנית שלי תגיד, לא חסר אפשרויות לעשות את מה שאני עושה עכשיו באיסור לעשות בהתר, אבל אני עדיין רק בבניה איתה לכן אני עוד צריכה זמן כדי לשאול אותה בעניין הזה, אני בטוחה שהיא כי היא מכירה אותי תמצא לי פתרון יצרתי וטוב שעומד בהלכה כן להיות באניטרנט ובמחשב, ואם היא הרבנית שלי והיא מאשרת אז זה בסדר ויותר מי בסדר גמור, אם את מכירה את העולם החרדי את בוודאי יודעת שיש את הרבנים הכללים שפוסקים ןיש רבנים פרטים שיודעים על אותו תלמיד שלהם הכול, ויודעים גם לעמוד בפסיקות וגם להתיר לתלמיד שלהם דברים לפי מה שהם מכירים אותו ואו לאסור, וכן אם בסוף בסוף יוחלט שאני פשוט לא יכולה ואין שום פתרון אני יעזוב זה לחלוטין!, אבל אני בטוחה 99% שאפשר.. מבינה, כי יש לי תועלת חשובה מין הדברים וגם הפוסקים כתבו הלכות עם שמתירות כי ככה וככה, בקיצור הכול לגופו של עניין . טוב זו אני ואת זה את
מקבלת את המשפט האחרון. את זאת את ואני זה אני.
אף אחד לא דומה לשני;-)
בכל מצב, שיהיה לך בהצלחה בדרך ובמציאת פתרון.
יכול להיות שבעתיד אני ישתנה ויחזור בשאלה או יבין שהדת נכונה וילך בדרך התורה כי אני רוצה, אבל נכון להיום אני חושבת שאני עושה את הדבר הטוב ביותר בשבילי. אם אני מאמינה בו ואם לו. אני מאמינה שככה יהיה לי הכי טוב נכון לעכשיו וזה מספיק לי בהחלט.
:) חח בהצלחה, באמת אני מאכלת לך חיים הכי נפלאים
וואוו קטע חזקקק
שמע הזדהיתי עם כל מילה. גם אצלי זה פשוט ככה לפעמים!!
זה ממש עצוב…
הקטע עצמו פשוט מעולה.