ככה אני חושבת.

אני מעקמת את הפנים שלי ובוכה. הדמעות זולגות ללא הפסקה. טיפות נוצצות מזדנבות אחת אחרי השנייה בקצב מסחרר.
אני מנגבת את עיניי, שלא יראו שאני בוכה אבל זה ממשיך.
זה הורג אותי. הורג אותי. הורג אותי כמה שקשה בעולם הזה.

אבל הכי חשוב זה לחיות. ואני חייה.

או ככה אני חושבת.