כי אנורקסי זה לא סקסי, בסוף…

תמיד הרגשתי שאני שמנה יותר מכולם, בגלל הרבה דברים.
למשל, בשיעורי ספורט תמיד הרגשתי השמנה שלא מחזיקה מעמד בסוף.
בכיתה ה' התחילו לצחוק עליי שאני שמנה, דיבורים מאחוריי הגב, העלבות וכאלה.
עד שיום אחד זה הגיע, אחת הבנות בשכבה שלי קראה לי "פרה שמנה".
הרגשתי כל כך מגושמת, התקשרתי לאמא שלי ואמרתי שאני לא מרגישה טוב, לא הרבתי במילים.
ברגע שהגעתי הביתה החלטתי החלטה בליבי, אני.לא.אוכלת.
וכך היה.
לא נגעתי בשום דבר, וכשנגעתי, זה נגמר באסלה.
עברתי בית ספר בתחילת כיתה ו' ובבית ספר הקודם שלי הייתה ילדה שקראו לה בר, היא הייתה גדולה ממני בשנתיים, הייתה לי מין היכרות איתה של 'שלום שלום' בבית ספר.
באיזשהו שלב התחלנו לדבר בוואטצאפ.
ולאט לאט התקרבתי אליה יותר ממה שציפיתי.
היא קלטה שאני אנורקסית, ברגע שהיא קלטה היא פעלה.
היא איימה שאם לא אוכל משהו היא תספר להוריי הכל.
היא אמרה לי לצלם כל מה שאני מכניסה לפה כדי לבדוק שאני אוכלת.
היא אמרה לי לצלם את הידיים שלי כדי לראות אם נשאר שומן, אם אני מרעיבה את עצמי או לא.
היא הייתה קופצת לביתי בזריזות ומבקשת מאימי בנימוס לאכול ארוחת צהריים איתנו, כשהיא בוחנת שאני לועסת כל חתיכה וחתיכה.
האמת, שנאתי אותה בכל ליבי בזמן הזה.
אבל כשאני חושבת על זה היום היא הצילה את חיי.
היום אני לא אנורקסית, בזכותה.
תזכרו, אם אתם חושדים באחד החברים שלכם, תפעלו.
כי אנורקסי זה לא סקסי, בסוף..