כח הרצון – הרהורים של הלילה

לפעמים אני עוצרת את הכל ומתחילה לחשוב, להפעיל את הקופסה שבמוח. לפעמים אני מתחילה לחשוב על החיים הללו, האם זה מה שאני רוצה? האם אלו החיים הטובים ביותר שאוכל לבקש?

האם אמשיך לחיות כאישה גם בבגרותי? האם אמשיך לקחת זריקות? האם אעבור ניתוחים נוספים להשלמת שינוי המין?
האם אתחרט ואחזור חזרה לנקודת התחלתי? האם אחזור לעולם הגברי שכל כך לא מתאים לי ושכל כך קר ומתנכר אלי?
האם יש בידי את כוח הרצון להחליט את ההחלטות האלו?

אני לובשת את בגדי הלילה הפרחוניים שלי שאני כל כך אוהבת, ומתחילה לחשוב בעודי נכנסת למיטה בסופו של יום ארוך. האם השינוי באמת הביא לי תועלת?

האם החברים, החיוך הרחב והברק בעיניים שלא נראה הרבה זמן שווים את הגוף החדש הזה? את הזהות החדשה הזאת?
האם באמת ההחלפה הזו היא משהו אחר מעבר לכניעה לרצונות החברה, שקבעה את מעמדך בצד הנשי? האם הם צדקו, והייתי אמורה להשתנות?

בסופו של יום, כששואלים שאלות ומחפשים תשובות, אז לפעמים גם מקבלים אותן. ואני מניחה שכן, אני באמת הייתי אמורה לחיות ככה, במקום נער בודד ומדוכא להיות נערה שמחה ומחייכת. ועכשיו, בעודי כותבת את השורות הללו אני מרגישה שלמה עם עצמי ועם מי שאני. שלמה עם המציאות, עם הגוף, עם המוח, עם הזהות. ככה הכל היה אמור לקרות.

ועכשיו, אחרי שאעלה את הסיפור קרוב לוודאי כבר שאלך לישון, אך אלך לישון בראש שקט מאשר קודם, ראש שמתחיל למצוא תשובות בתוך ים השאלות הזה.

לילה טוב.