כותב למגירה

כותב למגירה
כתבתי סיפורים שקרו וסיפורים שיקרו. סיפורים שרציתי שיקרו ושלא רציתי שיקרו
כתבתי סיפורים שגם אם יתהפך העולם לא יקרו לעולם וסיפורים שלא מן העולם
כתבתי סיפורים על חלומות שחלמתי , בשינה ובהרהור
כתבתי סיפורים יפים ושאהבתי, וסיפורים שקשים לי כל כך
אפילו סיפורים על אנשים כתבתי . אנשים יפים ונעימים. על כאלה שצועקים ועל כאלה שרוצים לצעוק ולא מצליחים
כתבתי סיפורים על זוגיות. על אהבה ענקית אהבת אמת. אהבה אפלטונית ואהבה נכזבת. סיפורים על אהבה של קיץ ושל לילה אחד. סיפורים על אהבה עצמית כתבתי, גם זו זוגיות.
כתבתי סיפורים על כדור הארץ הגדול וכמה שהוא קטן ביקום. על רעשי אדמה שפוקדים אותו מפעם לפעם ועל השקט שמתחת לפני המים באוקיינוס האין סופי.
כתבתי סיפורים על אלוהים ולאלוהים ותהיתי אם הוא עצמו קרא אותם. כי אף אחד לא באמת קרא.

ואת כל הסיפורים שכתבתי שמתי במגירה. שאט אט הלכה והתמלאה. התמלאה והלכה. ופתאום נפלה.
נפלה ואתה כל הדפים עם הסיפורים שהתפזרו שם על כל השטיח.
המגירה נשברה. מסכנה. שברתי אותה. היה לה כבד מנשוא הסיפורים שלי. לא יכלה להכיל יותר המגירה. היה לה קשה עם כל הסיפורים הכבדים שלי. עם הסיפורים הנעימים כנראה הסתדרה. עובדה, אף פעם לא התלוננה.
אבל פעם אחת. כנראה היה דיי והותר. . נשבר. והיא נשברה.
אין לי למי לכתוב יותר. מקווה שלא אשבר גם אני