עולם ורוד
הכאב דוקר, מפלח כמו סכין. פתאום דקירה מקבלת משמעות חדשה, ממשית, מוחשית, קרובה. צעד ממני, ולא יותר מזה. אני יכולה לשמוח שזה לא היה מישהו שקרוב לי, או אני בעצמי, אבל שמחה לא מצליחה להגיע. רק צער וכעס על האירוע המחריד הזה, המזעזע, שכולו מלא בשנאה.
שירה, כמו כל אדם, חיה את חייה במעגלים חברתיים שונים שקרובים אליה יותר או פחות. אני לא קרובה בכלל, בחיי לא דיברתי איתה ועדיין קשה. זה בלתי נתפס. בנאדם היה, ואיננו עוד. לא מצליחה לדמיין איך הקרובים שלה מתמודדים עם דבר כזה, כשאני בעצמי כל כך מפורקת, לא יודעת איך להכיל, איך להגיב, איך להמשיך הלאה. מנסה לשכוח, לברוח, לטבוע בצרותיהם של אחרים, דמויות סרטים שהצרות שלהם הן כלום לעומת המציאות. וזה טוב, עד שנגמר הסרט, והכל מכה בי מחדש. לא מבינה איך אפשר להתמודד עם זה. המזל הוא שיש ביחד, שנותרה עוד סולידריות חברתית, שנותרו עוד חום ואהבה.
אותה אהבה שלצערינו שזורה בשנאה, שנאה שנתנה מצע לאידיוט אחד ליטול חיים של מישהי ובעקבות זה חיים של אחרים משתנים לחלוטין, והכל מסביב ממשיך כרגיל… אולי כדאי לי להמשיך כרגיל, זה רציונאל שנכון לי, אבל אני לא מצליחה להתנתק.
פשוט קשה לי לעשות את ההפרדה הזו רגע אחרי.. זה לוקח זמן. אחרי הכל, באמת לא הכרתי אותה ודברים יסתדרו אצלי שוב. וגם לאלו שהכירו. פשוט כל אחד והקצב שלו. אבל בינתיים עובר לי בראש שלצד אותו עולם יפה שאני מכירה יש גם עולם אכזר שלא מהסס לשנות סדרי טבע ולהרוג נערה בת 16. אולי העולם לא כל כך ורוד כמו שחשבתי ורציתי?
יש כאן משהו הרבה מעבר לאותה ילדה ספציפית, יש כאן אמירה חזקה, סמל. לא מבינה איך אפשר להרוג בגלל דעה. לא מבינה איך אפשר להרוג, נקודה. איך?! ראבק, איך בנאדם יכול ליטול חיי אדם? איך זה קורה? שמישהו יסביר לי למה בנאדם מביא את עצמו למצב בו הוא מהלך עם סכין ברחוב ודוקר ילדה?! זה חולני וזה פשוט לא עולה על הדעת!
הסיפור הזה טלטל אותי, אני מאמינה שעוד רבים נוספים. וכעת נותר לי לקוות שהוא יהיה אחרון מסוגו, שלא נדע עוד רצח, לא בגלל דעות ואמונות ולא בכלל. שנדע חיי חברה של סבלנות וסולידריות, של אהבה ותמיכה. שהעולם יהיה ורוד, כמו שהוא צריך להיות ושנחיה חיי שלווה. שנדע לאהוב אהבת חינם, בלי לחשוב פעמיים. להיות כאן ליקירנו שצריכים. לקחת את הדבר הזה למקום החיובי ביותר ולדעת שיש עוד המשך, יש לאן לשאוף ולאן להגיע ואסור לנו להיתקע במקום.
יהי זכרה של שירה בנקי ברוך.
תגובות (0)