ירח שועלים וסוכר

09/10/2010 888 צפיות אין תגובות

שונא בתי קפה, לא מסוגל לעמוד שם יותר מדקה, שלא לדבר על לשבת..
הכל מתוק, אני מזמין משהו קר ויוצא לי מתוק, אוכל סנדוויץ עם לחם מאיטליה והוא מרגיש לי מתוק
בכלל הכל מתוק בבתי קפה, הם מוסיפים סוכר ומצפים שאשכח את כל היום, זה לא פשוט אני אומר ומזמין
אייס קפה, קשה לי עם כל המתוק הזה אבל מנסה לשכוח את היום, סוכר בכמויות עד הלילה ואז מריר.
המרירות לא מחכה שיזמינו אותה, היא גם לא באה לבד, היא פשוט שמה, שמה זה לאן שאני הולך.
שמה אני יושב, טיפה קופצני בגלל הסוכר אבל לא חושב על לקום וללכת, טוב לי מריר, בלי איטליה או אייס חרטות, פשוט מריר.

רמזור אדום, אני עושה חישוב מהיר, סופר את הפסים הלבנים, יש שישה כאלה זאת אומרת ממוצע, אני
עובר לא דופק חשבון לפקח שמימיני, ההוא משתתק נאלם דום עם הדונאט'ס שלו, בוהה בכל צעד שלי
אני כבר בצד השני מוטרף מהמתוק, הוא מחליט לא להתעסק איתי, מבין שאני בדרך למריר ללילה של ירח מלא, ישוב מזרחית ומעושן סיגריונית.
"הפרוטה והירח" גבי הסלקטור נותן לי שתי צ'אפחות על הכתף, יהיה בסדר אומר ועושה עם הראש,
מה גבי מבין? אני נכנס לשירותים של הפרוטה ומשתין על הקירות, סוכר מבריק על חרסינה אני עושה לגבי טובה.. רינה בדיוק עוברת וצוחקת, "הנה אתה, חיפשתי אותך כל היום, יאללה הגיע הזמן שתפסיק עם הקטע הזה בסוף גבי יתעצבן" שיתעצבן אני צועק לרינה שכבר הלכה, שיתעצבן הבן זונה אני בא כל יום ומקבל מריר רינה, אני לא רוצה מריר, משהו אחר, שיהיה רע לא מעניין אותי, היא לא שומעת רינה.
אני יוצא לבר, זורק את המרירות עם הפילטר האדום על הדלפק, אין לי מצית כמו תמיד, רינה מדברת איתי עליי, אין מי לדבר את מבינה? איפה ג'ק היום? ג'נטלמן ג'ק אצלי על הדלפק ורינה קרובה, מדליקה מריר אחד ומעבירה לי. ג'ק החליק למטה בגרון, מריר לי.

כמו בסרטים מישהי אדומה מהים ובשמלה כחולה שואלת אם יושבים פה, אני מהמרירות עונה לה שלא, משתדל לחייך, היא מתיישבת ומזמינה חריף מאוד מרינה, רינה נותנת, חריף לאדומה.
עיניה מבריקות, היא נבוכה קצת וכנראה שממני, אני מחייך, אני מכיר אותה.
ציפורולוגיה שנה ג' נכון? "כן, אני לא מאמינה ידעתי שאתה מוכר לי" אני מוכר לכולן, לובשי השמלות.
קוראים לה חגית, אח שלה פעם שבר לי את הרגל, 2500 שקל על משחק של ברצלונה ושיתק אותי מהברך ומטה.
היא חמודה חגית, עובדת בנתב"ג, יועצת סכנות ציפוריות. ראיתי אותה כאן כמה פעמים מזמינה חריף
לוקחת לעצמה לילה לבד עם הירח והשועלים. "אני קם והולך, חגית ורינה קיבלתי מספיק מריר"
אני לא משלם לרינה, רק לגבי, קופת חיסכון של איש אחד, מהמרירות שלי אל גבי והכיסים, הכסף בטוח.
בחוץ אני מתעכב אצל גבי כמה דקות, מסתובב בא ללכת וחגית צועקת לי מהבפנים, אני מחכה והיא באה.
"ירח שועלים וסוכר? אני ואת ואחיך לא יידע.." היא כולה מחוייכת מחריפות ונשפכת עליי, מכניס אותה לאוטו ומגביר את הרדיו, נוסעים רחוק חגית.. אל תצחקי מריר לי גם ככה.

למעלה הירח וברקע השועלים.
איש ציפור.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך