ילד קטן

מוחי לא מצליח להתבטא לאחרונה
התרגלתי להיות שקוף עם עצמי
לגבי הרגשות, המחשבות והחיים שלי
אך הכל לפתע קיצוני והשתיקה משמעותית

אז ניסיתי לספר לעצמי סיפור
על ילד קטן שלא רואה
בעזרת עיניו מחפש במה להיאחז
אך רק רואה חושך שאליו לעולם לא התרגל
הוא איבד תקווה במטרה לראות אור
כך גם איבד אורו עד כיבוי
ולא חי עד שאורו פניו והתקווה נצצה
הוא לא ידע אם אי פעם זה יקרה, אך זה קרה

האמת שהסיפור לא שיפר את הרגשתי
כי מה יהיה ?
אני לא ילד קטן, מונח עליי עולם ומלואו
ושוב הרגשתי ילד קטן