זאבת ערבות
הערות לשיפור נא לכתוב בתגובות

ילדת רפאים | פרק 1

זאבת ערבות 13/05/2014 825 צפיות אין תגובות
הערות לשיפור נא לכתוב בתגובות

יום שני, בסביבות 14:00, 2007.
_____________________________
למה אני זוכרת את היום הזה? כי היום הזה היה גורלי. היום הולדת של פרח, נקרא לה. (זה יהיה השם הבדוי). יום הולדת 6 שלה.
" מזל טוב פרח!" אני מברכת אותה.
"תודה אביגיל!" היא אומרת לי מחבקת אותי.
אני נותנת לה את המתנה והיא מודה לי. זה היה לפני שהכל התחיל.
~פתיחת המתנות~
פרח פותחת את המתנה שהבאתי לה, עם הכרטיס ברכה שהכנתי בעצמי.
" מה זה?" היא שואלת ומצביעה על הכרטיס שהכנתי במו ידי
" כרטיס ברכה במיוחד בשבילך!" אני אומרת לה בגאווה "אבל הוא מכוער",
היא אומרת, ורואים שהתכוונה לזה. "אבל העיקר הכוונה נכון?" אמא של פרח אומרת ,
אבל פרח זועמת.
" טוב, רואים שהיא עשתה אותו, הוא הרי ממש מכוער"
וזו רבותי, העלבה קטנה, אחת מיני רבים, במשך שש השנים הבאות.

__________________________________
יום שישי, בסביבות 11:00, 2012

אני טורקת את דלת הכיתה בחוזקה, העיניים שלי אדומות וצורמות.
" אבי חכי!" קוראת חברתי, חברתי היחידה, דנה.
"די כבר!" אני צועקת ומתחילה לרוץ.

~כמה דקות לפני~
"איכ למה היא פה?" שאלה פרח את עדר המעריצות שלה.
"אולי כי זאת השעה היחידה שנתנו כדי להתכונן לטקס?" אני אומרת עם טון מקניט.
"אז את משוחררת, לכי לכי" הסגנית של פרח, שחר, אומרת ויורקת לי על הלחי.
" היא צודקת אביגיל, את לא חייבת גם לבוא לחזרה שלנו מחר" פרח דוחפת את שחר אחורנית.
" לא אמרו לי שיש חזרה מחר" אני בהלם
" אה נכון אופס, אז יש חזרה מחר" שחר אומרת בקול הרצחני שלה.
"פשוט לכי מפה, את במילא לא קלטת את הריקוד עדיין, פסיכית" פרח מקניטה אותי, אבל בשקט. כדי שלא ידעו, רק היא, והמחתרת העוקצנית שלה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך