ילדה טובה

אני צריכה לשמוע את זה רק פעם אחת. פעם אחת תספיק.
אם תגידו את זה, אני אדע שלא רק אני רואה, וזה כל מה שאני צריכה.
יכול להיות שזה לא נכון, יכול להיות שהעיניים שלי מהתלות בי, אבל גם אם זה לא נכון, אני צריכה את זה, אני צריכה את זה כי אני חושבת שאני משתגעת, ואני צריכה לדעת שאני לא.
אני צריכה לדעת שאני בסדר.
אני צריכה שיגידו לי שאני ילדה טובה. אני יודעת שהם אוהבים אותי, ואני יודעת שאם רק אספר להם הם יהיו מוכנים להגות כל מילה שארצה שיהגו. אבל אני לא יכולה להגיד כלום, אני לא יכולה להגיד כלום כי זה יהרוס הכל, אם אספר להם והם יגידו את זה, זה יהיה רק כי סיפרתי להם, זה יהיה רק כי סיפרתי להם גם אם בעוד עשר שנים הם יגידו את זה וגם אם באותו הרגע והם לעולם לעולם לא יגידו לי שאני ילדה טובה כי אני באמת כזו, לא כי ביקשתי להיות.
אבל אני כן ילדה טובה, הכי טובה שאני יכולה להיות, אבל אולי זה לא מספיק כי הם לא רואים את זה.
הם לא רואים.
הם לא רואים.
הם לא רואים ואני רואה ואני כנראה מטורפת אם רק אני רואה את זה וזה לא קיים. כי אם אני באמת ילדה טובה הם חייבים לראות כי אני מנסה כל כך כל כך ואני עושה כל מה שאני יכולה אבל זה לא עובד כי אני אף פעם לא טובה מספיק.
הם אף פעם לא אמרו את זה, הם אמרו דברים אחרים, הם אמרו דברים שכיף לשמוע, דברים אמיתיים, אבל הם לא אמרו את זה פעם אחת.
אני ילדה טובה.
בבקשה, תגידו לי שאני ילדה טובה.