ילדה-אישה
אני מתקרבת לגוף חם וזר. מנסה להתעטף בתוכו ולשאוב מעט ביטחון, כמו ילדה קטנה שמחבקת את גופו המגן של אביה בחושך ורק כך היא נרדמת. אבל הגוף החם והזר אינו אבא. והילדה כבר איננה ילדה. זוהי אישה, שאמנם עדיין פוחדת מהחושך, אבל בכל זאת אישה. והגוף הזר הוא איש. איש אשר לא מבחין בילדה.
הילדה-אישה תולה את כל תקוותיה בגוף הזר, באיש- את כל פחדיה, בדידותה ועצבותה היא תולה בו.
אך לגוף הזר יש כוונות אחרות. ובבוקר מוקדם הוא פותח את הדלת ונעלם.
והאישה-ילדה מחפשת נואשות אחר גוף חם אחר, להתעטף בתוכו, לשאוב מעט ביטחון, לפחות עד שהחושך ייעלם והלילה יעבור.
תגובות (1)
שלום.
קראתי את הקטע הקצר והוא העסיק אותי מאוד. את מצליחה במספר משפטים להעביר המון תחושות. יש לי כמה הערות "ספרותיות", אבל הקטעים האלה מרגישים לי כל-כך אמיתיים, ומגיעים ממקום פנימי, שהערות פתאום מרגישות חסרות טעם. אני חושב שעצם הרצון שלי להתבונן בטקסט ולחפש את ההערות האלה, מבטא את הקושי שלי להתמודד עם הטקסט הקשה.