יומני היקר… עמוד 2

23.11.13
——————-
יומני היקר,
היום זה היום השלישי שלי בפנימייה שאני נהנת לכנות גם " כלא נוער."
היום קיבלתי רשימה שנכתב בה סדר היום שלי:
השקמה בשעה 6:00
לימודים חובה משעה 7:00 ועד לשעה 3:30 בדיוק.
יש אפשרות להיות בחדר האוכל משעה 3:30 ועד לשעה 6:00
כיבוי אורות בשעה 9:30

בברכה, — המנהלת.

לאחר שראיתי את סדר היום שלי הודתי לאלוהים שאני לא בגיל של אח שלי שמקבל גם עבודות יומיות.
הייתי היום לראשונה בכיתה החדשה שלי. ישבתי לבדי בשורה הראשונה הכי קרוב למורה ובמשך כל שעות הלימודים שמעתי ילדים שמדברים עליי והרגשתי כאילו אלפי עיינים בוחנות אותי, הרגשתי כאילו מפשיטים אותי במבטים, כל כמה דקות ספגתי הערות. " את שונה, את נראת שונה! " , " תראו את הלבוש שלה, היא חושבת שהיא יותר טובה מאיתנו, כל כך מתנשאת! "
אתה מבין, יומן… ? אני לא אחת כזאת חזקה שיכולה לעמוד מול כולם ולהשאר אדישה, במיוחד לא שלפני פחות משבוע נהרסו לי כל החיים… מיקה ומיכלי ניסו להשתיק את ההערות המעליבות בעוד שאמה מדברת איתי ומעודדת אותי לחשוב חיובי. כמה טוב שיש חברות שכאלו ברגעים קשים!
יומני היקר..
אשר לא עוזב את המחשב הנייד ואני חושבת שהוא מסתיר משהו מאיתנו, כשאני נכנסת לחדרו הוא סוגר את המחשב במהירות ונדמה לי שהוא רועד. כרמל משום מה הולכת בכל ערב באותה השעה ל" גינת האורות" , ניסיתי לראות למה היא הולכת לשם כל הזמן והיום ראיתי מהחלון שהיא יושבת על ספסל ליד המזרקה ומחכה למישהו… לאחר כמה דקות ראיתי בחור רץ לעברה ומתיישב מולה. אני לא יודעת מי הוא או למה הם נפגשים כל הזמן אבל אני מתכוונת להכנס לשורש העניין!

אני מרגישה כלכך שונה, כלכך מוזרה… , כלכך אחרת..