יומנו של ילד דחוי – פרק 3

הממ… זה מה שהייתי מעדיף שיקרה לי (אני במצב שפחות או יותר בפרק א')

ואיי… זה באמת חומר למחשבה، זה עצוב שיש כאלה ילדים בעולם ושאף אחד לא מבין את הכאב שלהם…

תודה .. אני קצת מבינה את הילדים האלה אחרי שכתבתי את הסיפור.
עכשיו אני מרגישה קצת טוב עם עצמי ..

נוגע ללב מאד עצוב תמשיכי לכתוב באתר נכון ????

אני לא יודעת אם אני ימשיך לכתוב בקי .. אני שוקלת לפרוש .. אף אחד לא מסתכל על הסיפורים שאני כותבת ..

סיפורים על פי נועוצ'
שבת ברוכה לך חמודה שלי מה זאת אומרת שאת תפרשי מהכתיבה למה ??? מה פתאום ??? את כותבת כל כך יפה כל כך נוגע ללב אז למה שתפרשי, אני רוצה להסביר לך משהו גם לגבי התגובות היו ונישארו מאד מאד דלילות, אך אני לא כותבת בשביל התגובות אני כותבת כי כייף לי לכתוב האתר הזה פרש בפנינו יריעה ענקית ואומר : תכתבו תביעו את עצמכם וכו' אני מבטיחה לך כי אם תמשיכי וחסר לך שלא☺☺התגובות תגענה אין לי צל של ספק שכך יהיה ,אך בבקשה בבקשה בבקשה תמשיכי, לא עוזבים את האתר בגלל התגובות ממש לא♥♥♥♥♥♥
אני מקווה שתמשיכי לכתוב וזה יהיה לענג ולכבוד להגיב על הסיפורים שלך
בתודה ובתקווה שכן תישארי ממני בקי ♥♥♥♥♥

נכון שאת ממשיכה מתוקה שלי ♥♥♥♥♥

זה כיף לכתוב וגם פרסמתי סיפור כרגע : קוראים לו : "פחד לאבד אותך .. " זה מספר על חבורת ילדים במחנה קיץ שקוראים לו גווין, והייתה להם איזה פעולה אחת (הראשונה) שקרה למישהי משהו .. מאוד שכנעת אותי בקי ! אז את הפרק הראשון אני יקדיש לך !

אני מאושרת שאת ממשיכה לכתוב התגובות תגענה באיזה שהוא שלב אך הן לא צריכות להוות את השאלה באם להמשיך או לאו. את ממשיכה וזה העיקר . כמובן שאגיב לסיפור החדש שלך בכייף.

ואוו הפרק הראשון מוקדש לי זה מרגש אותי מאד מאד מאד תודה רבה וכייף שנמשיך להיפגש בין המלים בין השורות בין הסיפורים ושוב תודה ושבוע נפלא ממני באהבה בקי ♥♥♥