יומן מסע פרק 1+2

היום הראשון
לפני שעלינו לאוטובוסים כדי לנסוע לכיוון של שדה תעופה נפרדתי מכל המשפחה שלי זה היה קשה להיפרד מהם ולחשוב שעכשיו אני לא יראה אותם שבוע. הגענו לשדה התעופה לקחנו כרטיסי טיסה היינו בדיוטי פרי ועלינו למטוס נחתנו בפולין הקור חדר לעצמות שאמרו לי שהיה קר לא חשבתי ברמה מטורפת כמו שהיה.
נחתנו בפולין לקחנו מזוודות עמסנו הכל באוטובוס ונסענו לבית הקברות היהודי בוורשה ראינו קברים מעוצבים יפה והכי יפה שאחרי כל קבר היה סיפור מרתק.
אחרי בית הקברות הלכנו לראות את הבית הכנסת האחרון שנאשר בוורשה אחרי מלחמת העולם השנייה.
ואז הלכנו הלכנו לראות את השרידים מהחומה של גטו וורשה המראה צימרר אותי לחשוב שבניין הזה גרו 5-4 משפחות אם לא יותר חזרנו למלון הלכנו לישון אחרי 4 שעות שינה קמנו שוב והתארגנו ליום השני.

היום השני
קמנו אכלנו ארוחת בוקר ונסענו למפגש עם הנוער הפולני היה מאוד מצחיק נהנתי בו.
בשעה הכרנו את הפולנים והם הכירו אותנו אפילו החלפנו בפייס אחד עם השני.
אחרי הפגישה עם הפולנים הלכנו למחנה טרבלינקה שום דבר לא נשאר ממחנה טרבלינקה חוץ מאנדרטות שממחישות מה שמילים לא יכולות להגיד האנדרטה שהכי שבתה את העיניים שלי היא האנדרטה המורכת מכל מיני שאריות מהמחנה שמצאו והדביקו את זה ביחד ומסביב היום מן פחונים עמוקים כאלה עם מכסה ובתוכם היה אפר של יהודים אחרי הסיור והסבר התכוננו לטקס, האמת הטקס היה די מייאש אבל בסוף הטקס ששרנו התקווה זו הייתה גאווה לראות את כל דגלי מדינת ישראל מונפים גבוה וכל שרים התקווה על האדמה המקוללת הזאת, הדבר הכי שרגש אותי בטקס זה הניצול אחרון מטרבלינקה שהדליק משואה לכבוד כל הניספים.
מטרבלינקה נסענו לאולם כדי לשמוע את הסיפור של הניצול שדרך אגב התחתן עם ניצול שואה מוורשה.
שהסתיים המפגש איתו חזרנו למלון ועשינו שיח סיכום כל הקבוצה שיבנו במעגל וכל אחד סיפר איך עבר עליו היומיים אחרונים כולנו הסכמנו פה אחד שזה מרגיש כמו טיול שנתי ולא כמו מסע לפולין.