יומן מסע- טיול שנתי 2013- היום הראשון חלק א'

זה היומן מסע שלי (של הטיול)
היו חלקים שיתועדו עם שעות וחלקים שלא. (לפעמים יהיו קטעים שיראו כאילו אני מדברת עם עצמי, תזרמו איתם…-.-")
אז-אני לא יודעת עם זה יעניין אתכם- הינה עידכונים מהטיול (=
_________________
היום הראשון.
לילה לפני.

הלילה עבר עליי בסדר.
לא היו לי חלומות, אבל גם לא היו לי שעות שינה. הרגשתי עייפה יותר מאי פעם וערנית באותה מידה.
5:15-
תסמכו עליי שאני יקום מאוחר -.-
קמתי רבע שעה מאוחר ממה שהייתי צריכה, והרבע שעה ההאלה התנקמו בי אחר כך…
התתחלתי להתארגן והכנסתי דברים אחרונים לתיק.
5:30-
הערתי את אבא שלי שיקום לקחת אותי ….
(בנתיים הוא התארגן והתפלל..)
5:40-
יצאנו לבית ספר. התיק הקטן/גדול שלי היה כבד כל כך שעוד שנייה נפלתי ביחד איתו.
חיכינו לאוטובוס. המנהל שלנו הגיע ואישר לנו לעלות עליו.
התמקמתי באוטובוס. היינו כיתות ח' ו ט' ביחד, והיה המון רעש.
(זה השלב שבו פתחתי מחברת והתכלתי לכתוב את כל זה..) (6:40)
אפשר לסמוך על האולפנית שלנו שיקח לה שנה עד שהם יחליטו לזוז.
~7:19 – 8:16 את הזמן פה העברתי חלק בציור חלק במריבות עם חברות שלי על הוילון~
אני חייבת לציין שהנופים בדרך היו ממש מרהיבים. רוב הזמן אני אוהבת להסתכל על השמיים, אבל הפעם,
כל הנוף היה מרהיב. הדשא הירוק, העצים שבדרך, השמיים, איך שקרני השמש נוגעות בקרקע והבתים שהשתלבו ברקע….
אני שומעת מוזיקה באוזניות שלי , משקיפה החוצה מהחלון ומחכה שנגיע.

1:11-
הטיפוס היה מפרך מאוד.
מה שהיה לי הכי כיף זה הטיפוס על ההר- ממש ככה!
הוא לא היה גדול מאוד, אך זה עדיין היה מאתגר. עזרתי לחצי מהכיתה לעלות למעלה. (להרים משקל כזה זה לא קל..)
-אני לא מאמינה שזה קרה לי. איבדתי את השרשרת שאמא שלי קנתה לי ליומולדת. היא היתה מגולדפילד ובצורת לב עם ילד וילדה קטנים עליה.
חח, אני זוכרת שחברות שלי היו שואלות אותי "מי החבר שלך?" והייתי עונה להן "זה אמא ואבא בקטן"
והן היו צוחקות.
אני זוכרת איך בכיתי כשאיבדתי אותה. אני בטוחה שאף אחת לא האמינה באותו רגע.

-אני מרגישה שהתעלתי על עצמי.
אני הייתי הבת האחרונה שיצאה לדרך(אחרי ההפסקת אותכל) והגעתי שנייה לפסגה
המדריכה שלנו הייתה כל כך מעצבנת (באותו זמן) ! היא אפילו לא עצרה לנו בסוף. לא חיכתה לנו. >:
הנוף מהפסגה היה כל כך יפה שזה הרגיש כאילו בא לך לקפוץ משם.
העננים הטילו צללים על ההרים. חח, היה הר אחד שהזכיר לי עוגת ג'לי.

14:25-
הגענו סוף סוף לאוטובוסים. אני מודה שהיה קצת מחניק באוטובוס, אבל ההרגשה היתה טובה, לנוח ככה על המושבים המרופדים.
חיכינו עד שכל הבנות יגיעו, אז בטח נתחיל לזוז.

4:02-
יורד לנו גשם בטיול, מזל שאנחנו באוטובוס.
(אוף במשך כל הזמן הזה אני כותבת סיפור לפונדו, מקווה שנשתמש בו בסוף…)
הנסיעה עברה עלינו בסדר, טוב אני לא שומעת כלום דרך האוזניות אז אני לא ממש יודעת על מה הם מדברים (או שהם רבים?!)