יומן אהבה ניכזבת ברגע האחרון!פרק 1

יום שבת 6 ביולי:
אני רואה רק עפור מרגישה רק עצב כעס ואכזבה ביגללו!
אני אהבתי אותו ,אהבת אמת אבל הוא זרק אותי בישביל כלום! מה אני יכולה לעשות?מה?
קשה לי בחיים וזה לא משהוא שעובר כמו כל המיקרים האחריםאני פוחדת ללכת לבית ספר ביגללו!
הוא אכזב אותי כי אהבתי אותו רציתי שנישאר חברים ונישמור על קשר!
אבל שני אלה לא קרו ולא ייקרו כי הוא לא יראה אותי יותר כי אני בורחת מפה!
קשה לי בחיים ואני לא רוצה לדבר על זה עם אף אחד!בעיקר לא איתו!
כל פעם שאני חושבת עליו או על משהוא שקשור אליו אני רוצה לעזוב עכשיו או להיתאבד במיידי!
לא יאמן שהגעתי למצב הזה!אני גם לא במצב הזה של ללכת לפסיכולוג!
יום ראשון 7 ביולי:
אמא שלי הכריחה ללכת לבית הספר ועל זה אני לא אסלח לה!
הלכתי בהסעה וראיתי אותו וישר מבת כועס עלה לי על הפנים רציתי לירצוח אותו באו הרגע!!
ירדתי מההסעה והוא אחריי רצתי לבית ספר והוא אחרי אני לא מבינה מה יש לו?! ובאמצע הריצה נפל לי "יומן הרגשות" שלי ששם כתבתי על המצב שלי!איך אני יודעת?כי חברתי רוני היא החברה הכי טובה שלי אבל לא סיפרתי לה על המצב שלי וכשהיתחבאתי בשירותים של הבנות כדי שהוא לא יכנס וזה באמת עבד ואז היסתובבתי לאחור וראיתי את רוני וניבהלתי!"אההה"צעקתי "מה את עושה כאן?"אמרתי ואז היסתכלתי על היידים שלה וצעקתי"מה את עושה עם היומן שלי!?"ואז היא אמרה"מאצתי אותו זרוק וידעתי שזה שלך ורציתי להחזיר לך אבל היומן היה פתוח אז קצת קראתי ואני יודעת על מצבך"היא אמרה בלחש את הסוף
וישר דמעות העלו בעייני!ובכיתי אבל בכיתי מהלב וישר ניזרקתי שם ולא יכולתי לאסוף את עצמי והיא נעלה את הדלת וסיפרתי לה בבכי את מה שכתבתי אתמול ביומן (יום שבת 6 ביולי) "תירגעי!"היא אמרה ואז עניתי "אני לא יכולה קשה לי!"ואז היה צילצול ולא הלכתי אבל היא הייתה חייבת להספיק לכיתה ליפני המורה
אבל ליפני שהיא הלכה היא אמרה "תבואי בשש לימין של גן טיול שם תפגשי אותי לבד כי אני חייבת ללכת"
והי מיד הלכה והיסתכלתי עליה בפאניקה ופחד אני לא יודעת למה!אבל היא מכירה אותי והיא יודעת שזה אומר :"אני בטוח יבוא לא משנה מה!" ובאותו רגע נירגעתי, היתקשרתי לאמא שלי ואמרתי לה שקר כדי שהיא לא תגלה על המצב שלי ותיקח אותי הבייתה והיא ענתה לי ואמרתי לה איזה שקר שעלה לי בראש והיא באלה לקחת אותי!
המשך מחר…..