יום הזיכרון התשע"א
הנה אני עומדת לי בשקט, בדממה.
עומדת למשך דקה.
דקת דומיה.
דקת שתיקה.
דקה של עצב.
דקה של נחמה.
דקה שבה אני נזכרת בחיילים,
באילו שנפלו -ואינם עוד בחיים.
באלה שהקריבו את היקר להם מכל.
אלה שנתנו את חייהם למעני,
אלה שהגנו על מולדתי.
אנשים אמיצים, גיבורים ללא רבב.
חרפו נפשם על ארצם, על מולדתם.
בדממה ובשקט נזכור אותם לעד.
בזכותם המדינה קיימת ועומדת על תילה.
בזכותם אנו חיים בשקט ובנחלה.
בזכותם אני יושבת בארץ שלי.
בזכותם אני נמצאת במדינתי.
תגובות (5)
לא אשקר- עומדות לי דמעות בעיניים.
ממש מרגש!
ממש יפה!
תודה רבה לכן, גם כשאני כתבתי זה לא היה לי קל.
ממש יפה ונכון…!