יום הורים

מי כמוני יודע, ימי הורים זה אחד הדברים המשעממים בעולם, בעיקר להורים שלי. כל שנה אותו הדבר, 'הילדה שלכם היא ילדה מצטיינת,' 'מקשיבה ומשתתפת בשיעורים,' 'שקטה ומאוד חבל לי שבגלל הרעש בכיתה היא לא מצליחה ללמוד.' היה לי היום אחד כזה ואחרי כל הדיבורים על הציונים ועל ההתנהגות ה'נפלאה' שלי, שאלו אותי אם יש לי משהו להגיד. אז אמרתי, "תודה?" ואז כולם התחילו לצחוק, למה? כי הם אומרים שזה מאוד מנומס, התחילה שיחה שלמה על זה, אני לא אפרט… כבר רצינו לצאת ואז אמא שלי שאלה את המחנכת, 'מה עם הוועד הורים? אנחנו לא אמורים להיפגש מתישהו, לתכנן דברים לכיתה?' המורה שלי, שהיא גם הרכזת, אמרה לה שהיא מעדיפה שהתלמידים יתכננו תכניות בעצמם, 'זה עוזר לגיבוש,' ככה היא אמרה. הן התחילו לדבר ובמקום שכבר נהיה בדרך החוצה, אני ואבא שלי נאלצנו להישאר שם ולחכות שהן יגמרו לדבר, עד שכבר יצאנו, היינו צריכים גם ללכת למזכירות לשלם תשלומי הורים, היה תור אז חיכינו, חיכינו וחיכינו… בסוף ההורים שלי החליטו להפיל את זה עלי, 'טוב, נשלח אותך עם צ'ק ביום ראשון ואת תבדקי אם צריך או לא,' אמרה אמא שלי, עשיתי פרצוף, למה אני היא זאת שצריכה לעשות את זה? אלה התשלומים שלהם, לא? כמובן שאחרי ויכוח קצר בינינו נכנעתי, זה לא היה נגמר אם לא. אז איזה כיף, ביום ראשון אני צריכה לעלות לקומה השנייה של הבניין רק כדי להביא למזכירה צ'ק שאפילו לא בטוח שצריך.
טוב, כבר לגמרי סטיתי מהנושא. אני רק מקווה שהבנתם, יום הורים זה דבר מעצבן ומשעמם!