יום הולדת עשרים
יום הולדת עשרים.
יום ההולדת שבו היו לי את כל הסיבות להיות עצובה או מבואסת, ובכל זאת הייתי שמחה.
ביום הזה התאכזבתי מכ"כ הרבה אנשים.
אנשים שחשבתי שקרובים אליי אפילו לא טרחו לשלוח איזה מזל טוב.
חברות טובות שרציתי לצאת לחגוג איתן הבריזו ברגע האחרון.
עם המשפחה יצאתי למסעדה, היה נחמד.
ובערב יצאתי עם חברה כדי להרגיש את יום ההולדת.
זה יום ההולדת היחיד שלא קיבלתי בלונים מחברות..
ולמרות כל הסיבות האלו, לא נתתי לדבר כמעט להשפיע עליי.
אם אגיד שבכלל לא התאכזבתי זה יהיה שקר, אבל לא מאוד.
למה? אתם בטח שואלים..
ובכן, אנסה לענות על כך.
נראה שמזה 20 שנה, זו השנה הראשונה שהרגשתי מספיק בטוחה בעצמי בשביל לא להיתלות בחיזוקים מהסביבה שלי.
כנראה שהשנה, יותר מתמיד אני מרגישה שלמה על כל פגמיי.
השנה אני מרגישה לא מושלמת במובן החיובי. למדתי שאני לא יכולה לצפות מעצמי להיות כזאת.
למדתי להיות אני בלי לשים על עצמי מסיכות ומחסומים, הכי טבעית שיש.
למדתי לדחות מה ששולי לאחר כך, ולתת זמן לחלומות עכשיו.
למדתי לעשות מה שפאקינג באלי. לא לשאול את כל העולם לפני כל מעשה, לרקוד בלי לחשוב איך אני נראית, לשיר בלי להתעצבן על כל אי דיוק, לצייר ולאהוב את מה שיצא גם אם זה לא מושלם.
למדתי להיות שלמה עם כל בחירותיי ועם הדרך בה אני הולכת ולאהוב כל פסיעה בה.
למדתי לברך גם על הקושי, ואפילו לאהוב אותו. כי מה יותר נפלא מללמוד כוחות שגלומים בנו שאפילו לא ידענו שקיימים?
למדתי לבכות בלי להתנצל על כך, להרגיש את הכאב ולשחרר אותו מנשמתי כדי לתת פתח לרגשות חיוביים.
למדתי שלא צריך להיות הכי. מספיק שטוב לך עם עצמך.
למדתי לבחור לעצמי חברים אמיתיים, כאלה שתמיד יהיו שם בשבילי וידעו לפרגן כשצריך.
למדתי לנקות מחיי את הדברים השליליים, אלה שמושכים אותי מטה ומקשים עליי בטיפוס שלי אל הפסגה.
למדתי להפתח לאנשים, עוד לא לגמריי, אבל גם זו התחלה.
למדתי על עצמי אינספור דברים ועשיתי עם עצמי היכרות מעמיקה.
למדתי שאני מסוגלת להרבה יותר ממה שאני מדמיינת.
למדתי לא לצפות מאף אחד לשום דבר, זה פשוט פחות כואב ככה.
למדתי להפגע רק ממה ששווה את זה, חבל על הלב שלי.
למדתי שרגעי הנתינה לאחר אלו הרגעים הכי צרופים באושר עמוק, אמיתי וטהור.
למדתי שלא משנה מה, הכל תמיד מסתדר בסוף וכל דבר הוא לטובה, גם אם הוא לא טוב.
למדתי מה עושה לי הכי טוב, אילו רגעים עושים אותי מאושרת, והתפלאתי לגלות שאלו דווקא הרגעים הכי פשוטים בחיים.
אז מה נותר להשלים את הפאזל?
למצוא את הנפש התאומה שלי, כלומר, להתאהב. אבל אני סמוכה ובטוחה שזה יקרה. אולי אפילו בקרוב.
יום הולדת 21 יהיה טוב יותר. מבגר יותר. מעצים יותר. מאושר יותר. אמן.
תגובות (2)
זה מהמם. אני עוד בדרך.. מקנאה בך. ומאחלת לך את הזוגיות הכי כנה ומתוקה בעולם. ♡
תודה מדהימה! ריגשת אותי..
מאחלת לך שתגיעי לשלמות הכי גבוהה שלך עם עצמך, ושתדעי רק אושר.