יודעת, ושומעת.

ומה אם אני יודעת?
ומה אם גם אני שומעת?
אני רואה ויודעת, רואה ושומעת… סופגת לתוכי את כול העלבות. מיבנה את כול הפגיעות. אני נותנת להם לעבור, סופגת ומוציאה. לא נותנת לרגש של עצב להשטלת. אני בוכה בלב, אבל לא נשארת פגיע, כי אני חסינה. אז אני נראת חזקה… נראת אחת שלעולם לא נפגעה. אבל אל תיפלו בחיצוניות. אני אחת כזאת שלא נוטרת תינה, מנסה למחול בדקה. אז אם פגעתם בי ותבקשו סליחה אני ינסה לסלוח. אבל אני לא תמיד מצליחה. לפעמים אני מרגישה כל כך פגיעה, עד שאני שומרת תינה. מנסה להרעיף כלפי אותם אנשים אהבה. אני מנסה להיות טובה! מנסה ולא מצליחה…