יד אחת כותבת, השניה מעשנת סיגריה, השלישית מגלגלת עוד אחת
העשן זוהר והחדר חשוך, מוזיקה מכוערת ברקע ומעט מאד מחשבות.
ריח מסריח על הכריות ועל השמיכה, וגם על החולצה שאמא קנתה.
כשעיניי על תמונה של נוף ומוחי מדמיין את גופי אי שם על ההר,
כינורות מנגנים וציפורים מצייצות רק עבורי, הן קוראות לי להגיע.
כמעט עצובה, כמעט נוגעת בירח, כמעט האפר שרף את הסדינים.
תגובות (5)
העשן זאת היצירה היחידה שאתה באמת יוצר, וגם אותה אתה לא יוצר לבד.
מאוד יפה. אני אוהבת את הדרך שבה את בונה את האווירה בקטעים שלך, זה מאפשר לקורא ממש להיכנס ולהרגיש. אהבתי מאוד!
תודה רבה! אני מודה לך מאוד!!!
אל תעשני! זו התאבדות!
דרך מסריחה למות, אה? :)