טראומה

אתה היית ותמיד תישאר
טראומה שעברתי.
שאני בחיים לא אתגבר עלייה
ובחיים לא אשכח
לא משנה כמה אנסה.
זאת הייתה חוויה טראומטית
תקופה טראומטית
שכשאני רק נזכרת בה אני מתחילה לבכות
ואני רק מגלה
מיום ליום
עד כמה זה שבר אותי
עד כמה הרסת אותי.

הטראומה
דבר שנשאר לתמיד
שלא שוכחים אף פעם
שאחריה לא חוזרים להיות אותו בן אדם
ואתה שינית אותי
הרסת אותי
ואני כבר לא אותו בן אדם.
המחשבה עליך
גורמת לי לרצות למות
גורמת לי לרצות להרוג את עצמי כאן ועכשיו.

הטראומה
נחקקת כל כך עמוק בזיכרון
אך שוכנת במקום שטחי
ישר על פני השטח
כך שכל דבר קטן
מעורר אותה מחדש.
כל דבר מזכיר אותה
ואז מתעורר בי הטריגר הנורא הזה
והכאבים בבטן והלחצים בחזה
המחנק בגרון
וקוצר הנשימה
הינה הטראומה עולה מחדש
תוך שניות וחזרתי אחרונה
ואני כאילו טובעת
נחנקת
הגוף שלי צונח ובורח
ואין לי שווי משקל
או בכלל כוח כבידה
אני נופלת וטובעת
טובעת עם הטראומה.

ומאז הטראומה
זה רק הלך וגבר
ומתי זה ייגמר
מתי אני אשכח
מתי אני אנחת על הקרקע
מתי זה יעלם
כל החרטה היגון הכאב
כמו צביטה בלב
כל פעם שעולה לו זיכרון קטן
תזכורת הכי קטנה
לאותה תקופה
וגופי מתקפל.

ואני מפחדת תמיד
שמה אני אראה אותו פתאום
ואתעמת עם הטראומה פנים מול פנים
אבל הרי זו אני זה הכל באשמתי
עדיין מאשימה את עצמי
ואני מפחדת תמיד
שמה אראה את עצמי
במראה או בהשתקפות
ויעלה לי טריגר הטראומה הזה
ואתקף בתחושת גועל ושנאה
שלא תרפה ממני לעולם.
ובכל פעם
שאסתכל בהשתקפות או בראי
אתעמת עם הטראומה פנים מול פנים
כי אתקף בתחושה הזאת
ותעלה לי הטראומה
כל פעם מחדש
כי היא מלווה אותי תמיד
ולא תעזוב אף פעם
ככה זה טראומה כנראה
לא ראיתי את זה ככה קודם
אבל די עברה לה שנה
ואני עוד פה
ועדיין בטראומה.