טעם גן עדן
שלושים וחמש שנה אני חי פה בעולם הזה , בגוף הזה , ופעם אחת , בגיל 23, טעמתי טעם גן עדן.
זה היה אחרי קצת יותר מחצי שנה בארצות הברית , ביקור בארץ של ארבעה חודשים ועוד גלות של חצי שנה במזרח הרחוק ולבסוף חזרה לארץ המובטחת.
אחרי כמה ימים בארץ , נסעתי עם בן דודתי , הראל , לירושלים , המטרה: למכור לולבים , ערבות ועוד. הגענו בערב , הלכנו לישון במלון זול , למחרת הצטרפנו לדוד של הראל וכבר בנינו לנו "בסטה" אחרי כמה שעות טובות קצת לפני שקיעת השמש, בעודי יושב על עיגול בטון שנועד לחסום כלי רכב , בלב ליבה של שכונת מאה שערים , זה קרה.
טעמתי טעם גן עדן.
אני מאוד אשתדל לתאר את מה שחוויתי במילים על אף שאני יודע שזה יהיה קשה מאוד.
תחושה נעימה ביותר אפפה אותי , הרגשתי כמו הילת אור סביבי , מתוקה ונעימה , כאילו ציפו אותי בדבש אבל בטעם עדין וקל ולא מתוק מידיי ולא סמיך מידיי , התבוננתי סביבי , הכל כמעט עצר , הרגשתי חופשי , הרגשתי טוב , הרגשתי שאני מתמכר לתחושות האלו שאי אפשר להסבירן במילים . וזהו…. הכל התפוגג לו , לא בבת אחת – בהדרגה.. כל החוויה הזאת התרחשה זמן מועט חצי דקה עד דקה .
זאת הפעם היחידה בחיים שלי שחוויתי טעם גן עדן , מאז אני עדיין מצפה , מייחל ומחכה לה שתשוב.
תגובות (0)