טיוטה ראשונית, הסיפור האמיתי שלי… אקרא לזה חלק 1
הדבר הראשון שאתם צריכים לדעת עלי הוא שאני מגדירה את עצמי זונה אבל בגדול גם שרמוטה, פתוחה וזורמת הם כינוים שיתקבלו בברכה.
יש לי קריטריונים מאוד ברורים ומאוד פשוטים, אתה יכול לקבל ממני את מה שאתה רוצה בתנאי שאני זאת שיזמה את המהלך הראשון.
הדבר השני הוא שאני אלה, בת 16, כמעט 17 ולפני יומיים סיימתי את השנה שאמורה הייתה להיות המאיימת ביותר משנות לימודי בהצלחה סבירה- י"א.
אבל איכשהו השנה שלא האמנתי שאראה בה את האור מבעד לערמות הספרים (טוב נו קובצי הוורד) הפכה להיות בו זמנית השנה הכי טובה והכי גרועה שידעתי במערכת החינוך ובואו נגיד שהפעם אף רפורמה של שי פירון לא מעורבת בה.
רותם גלגל כדור פלסטיק שהיה שייך לבאולינג הצעצוע הישן במעלה הרגל שלי עד שהגיע לנקודה- בדיוק אפה שאני אוהבת, שכבתי לצידו באמצע מסדרון הקומה השנייה בביתי, על הרצפה המלוכלכת שהקפיאה את עורפי, שרויה באופוריה ומסנוורת מהאורות החזקים. הוא החל להרעיד את הכדור הכחול על גופי כמו שרק רותם יודע רעידות קטנות ועדינות כאלו בלי להפעיל לחץ כאילו הסיפוק שלו הוא לגרות אותי ואני, כל כך רטובה כבר מתחננת ליותר חזק אבל לא מצליחה להוציא את המילים ואז אני מתעוררת כואבת, כולי מלאה בזעה קרה, קופאת וחולה משעות כה רבות של טיסה.
חלום כחול… מלמלתי לעצמי בשקט מופתי וניסיתי להתעלם מפעימות הכאב בראשי- לא שאני מהמתלוננים חס וחלילה או קץ וגרג'ובה כמו שאורי חזקיה אומר, אבל הייתי מוטרדת גם מהעובדה שלא זכרתי שהצלחתי להירדם ומהתדירות ההולכת וגדלה של החלומות הראליסטים הללו.
תגובות (2)
תגיבו תגיבו בשביל לדעת שקראתם צריכה את המוטיבציה עכשיו יותר מתמיד
מממ.
אני לא ממש קראתי את הסיפור כי היה לי חשש מתאורים מנים שאני ממש מנסה להמנע מהם.
אז אני לא יכולה להגיד אם הכתיבה מצאה חן בעניי. אבל התוכן? הרתיע אותי.