טהרה

שלום ונוס, ברוכה הבאה לאתר.

את חושפת בקטע הקצר משהו אישי, וזה תמיד מעניין מבחינתי, אבל את גם קצת מקמצת בפרטים. אולי זה חשש להחשף, אולי סיבה אחרת. אני חושב שבסיפורים האישיים דווקא הפרטים הם שמעניינים. אני מרגיש שעשרות אנשים (כנראה רבבות) היו יכולים לכתוב את הקטע הזה, אפילו אני בשלבים שונים בחיי הייתי יכול לכתוב משהו דומה. אני מניח שזו גם הסיבה שהרבה אנשים יוכלו להזדהות איתך – אבל ה"כללי" פחות מעניין אותי.

אישית אני הייתי מעדיף במקום לדוגמא, המשפט הפותח "לא מצליחה לתאר או אפילו להבין את הרגשות שלי בזמן האחרון וברגעים אלו."
לשמוע פירוט. את לא צריכה לתאר את הרגש, פשוט לתת לו להדהד – לתמלל אותו. ראית משהו שגרם לך להרגיש עצובה/שמחה/בודדה/קנאה – תכתבי עליו.
את לא חייבת להבין למה – הכתיבה הזו תגרום לקורא להבין אותך, הרבה יותר מהמשפט התמציתי שכתבת.
אולי כשתכתבי, תגלי שאת מבינה יותר משהיית מוכנה להודות, ואז (ושוב נדרשת כאן חשיפה) תכתבי גם על זה.

עניין ה"תשומת לב". כדאי לכתוב גם עליו. גם אם את לא מבינה לגמרי את הצורך, את יכולה לכתוב את הפנטזיה. מה יקרה כשתקבלי את תשומת הלב? ממי בעיקר היית רוצה לקבל תשומת הלב?, וכדו'.

לגבי הכתיבה – בסך הכל טובה. קצת שגיאות כתיב.
"תשומת לב" ולא "צומת לב".
"מייחלת" ולא "מייכלת"

אשמח לקרוא עוד דברים שתשתפי, ולהכיר אותך יותר דרך סיפוריך.
בהצלחה.