חתיכות

חתיכה, ועוד חתכיה… ככה אני הולכת אחורה בצעדים קטנים, מנסה לאסוף ולשמר את החתיכות שנשרו ממני.
חתיכות של נשמה, פיסות מלבי, כאלה שנתלשו ממני עם הדמעות.
כל כך קטנות וכל כך שבירות, שאני אפילו לא מנסה לחבר אותן בחזרה.
אני שומרת אותן בתוך קופסא קטנה וכשיבוא הזמן הן ייהפכו לאבק רגשות שאני יפזר מעלי כשארגיש בודדה.