חרם!!! (לחשוב בבקשה ליקרוא!)

הייתה ילדה כה יפה ומתוקה.
היא הרגישה שהיא במצוקה!
חבריה לכיתה נידו אותה מהחברה.
לא סיפרה לאף שמרה לעצמה!
היא פחדה שיענו אותה וישפילו אותה.
יום אחד הלכה הילדה לכיתה.
ילד אמר לה
"למה את באה ביכלל אני בימקומך הייתי נישאר בבית"
הילדה לא וויתרה ועדיין שבה לכיתה.
הילדה היתה חושרת הביתה בוכה ואדומה.
קשה היה לה ליחיות חיים שכאלה.
חיים מרים חיים כה נוראיים.
יום אחד החליטה שנימאס לה
שהיא לא מסוגלת יותר.
היא לקחה סכין
והחלה לחתוך.
אחרי שעתיים הילדה ניפטרה!!!
ילדי הכיתה הודו באשמה
אך הילדה לא שבה לחיים.
היא נישארה קבורה
בין הארונות.
עכשיו היא שמחה היא מרגישה כמו ילדה רגילה.