חצי שנה בלעדיך … :(
חצי שנה ..
זה לא נירא כך ולא מרגיש כך זה כאילו הלכת ואשרת אחריך זכרונות שלא ניתן אותם יהיה לשכוח גם בשנים הבאות , ואי סבתא אין לך מושג כמה בא לי לרוץ ולחבק אותך שוב ..
להיות חולה כמו פעם רק כדאי לקבל ממך את כול האהבה שיש בעולם שאת היית נותנת ,
אני עדיין לא השכח את אותו יום שלא האמנו שככה נעלמת , אני לא השכח את הרגע שאימא ואבא ניסו להסביר לי מה קרה ואיך קרה .. ואני הכי לא השכח את הדמעות בעיניים של סבא , שראיתי אותו פעם ראשונה בחיי בוכה .. וזה היה קשה ..
סבתא את יודעת שחלמתי עליך כמה וכמה פעמים ובכול חלום רציתי לישאול למה ?? רציתי לנסות לא להתעורר רק כדאי לישאר ככה ולהרגיש את החיבוק שלך ..
אני כול פעם משננת לעצמי שכרגע אנחנו עוברים תקופה קשה כי תאמת לאפחד מאיתנו זה לא קל .. אנשים מצפים ממני להיות אחרת יש כאלה שהתרחקתי מיהם וכאלה שאני פשוט כבר לא סובלת ואת יודעת מה עוד .. הבנתי הרבה דברים בכול הזמן הזה ..
ואין לך מושג כמה זה כואב ..
הכול כזה בבום וזה נישמע לך אולי קצת פגעום ,
אני לא יודעת למה או איך אבל אני פשוט מרגישה שכולם כנגדי כולם לא איתי .. אפחד לא מבין אותי ואז אני פשוט מוצאת את עצמי שוב ושוב שוקעת בדיכאון שלי שאני יודעת שלאף אחד זה לא יהיה אכפת מי אני מה אני ומה עברתי עד עכשיו ..
יום הולדת 16 כבד היה לי .. אני מניכה שאת יודעת, לא חגגתי אותו השנה .. וגם בקושי הרגשתי מה זה יום הולדת בלעדיך זה לא היה שווה .. במיוחד לא שאני זוכרת שהבטחת לקחת אותי איתך למיאמי זה קשה .. סבתא אופ פשוט קשה לי ובכול פעם שאני מנסה לכתוב כמה אני פשוט בוכה .. ולפעמים אני סתם מרגישה מגעילה שאני מפילה את הכול על זה שאת שוכבת לך שם בקבורה ..
עד עכשיו כולם אמרו להיתקדם זה יעבור אבל זה ממש לא נכון אולי ״ הראש אפסיק לחשוב אבל הלב לעולם לא שכח ״ ולא ישכח .. את היית כמו אימא אפילו יותר .. את גידלת אותי
תגובות (0)