חלק ממשהו גדול

\"כל אחד פה הוא חלק ממשהו גדול יותר וכל אחד שייך וצריך כל אחד ואחד מכם כדי שנהיה שלמים כי אנחנו כמו פאזל כל חלק חשוב ואם פיסה אחת חסרה הפאזל לא יכול להיות שלם. \" היה מה שאמרה המדריכה באחת הפעולות.
שבט הרא\"ה מנה כ13 חניכים- 9 בנות ו 4 בנים.
אבל זה לא ימשיך להיות כך.
כחודש לפני חודש ארגון שבו שבט הרא\"ה היו עתידים לקבל את שמם החדש אחת החניכות עברה דירה לעיר זרה.
\"אל תדאגי הכל יהיה בסדר. את תוכלי לבוא לשבת ולהשתתף בטסים ובהשבעה\" הבטיחה המדריכה
\"כן את עדיין חלק מהשבט\" הוסיפו שני המדריכים.
חודש עבר. הילדה כבר עברה דירה וחודש ארגון הגיע. במשך החודש שלפניו הרגישה הילדה תלושה ולא שייכת לעיר הגדולה. היא לא הכירה איש.
בשבתות הייתה יושבת לבדה בחדרה ומייחלת שסוף השבוע יחלוף והיא תחזור לפנימיה. מיום ליום הילדה איבדה את שימחתה ועליזותה והברק נעלם מעיניה הגדולות שנראו מתות.
ואז הגיע חודש ארגון. הברק שב לעיניה והחיוך לשפתיה וצבע ורוד הופיעה על לחייה החיורות. היא עמדה לחזור הבייתה לשבת ארגון
היא עשתה את כל הסידורים להיכן תתארח ואיך תגיע וקבעה עם חברותיה שישלחו לה סרטון שבו הם ילמדו אותה את הריקוד.
שבוע ארגון עצמו הגיע.
הכל היה מוכן.
הסרטון היה אמור להישלח אליה כל רגע.
ואז הפלאפון רטט.
היא פתחה אותו בציפייה עיניה מאירות.
היא קראה את ההודעה ולאט לאט החיוך נמחה משפתיה, הצבע אזל מפניה ועיניה כבו.
דמעות החלו לזלוג במורד לחייה והמכשיר נפל מידה על הקרקע משמיע קול שבירה מצלצל.
היא פתחה בריצה אל פינת המסתור שלה- סככת בטון קטנה ונטושה מאחורי בניין המזכירות של הפנימיה.
היא צנחה ליד הקיר מושכת את ברכיה אל חזה וקברה את ראשה בין ברכיה.
\'צר לי אבל לא תוכלי להופיע בטסים ולהשתתף בהשבעה. זה לחברי השבט בלבד ואת כבר לא חלק מהשבט\'
זו הייתה ההודעה שקיבלה מהמדריכה שלה. אותה מדריכה שנאמה כל הזמן על כמה שכל אחד חשוב וכל אחד חלק.
מדריכה שהבטיחה שהיא תישאר חלק גם לאחר שתעזוב.
שהבטיחה לה מקום עם השבט בהשבעה ובדגלנות.
הדמעות זלגו עוד ועוד בלי מעצורים.
היא לא שייכת לשום מקום.
אין לה מקום בעולם.
היא לבד לגמרי.
היא לא תזכה להופיע פעם אחרונה עם השבט לו השתייכה מאז הגיעו לבני עקיבא.
היא לא תזכה להניף דגל ולהשתתף בטסים- שאיפתו של כל חניך.
היא לא תקבל את שם השבט ברשמיות כמו כולם.
היא לא תהיה בהשבעה.
היא תהיה לבד בדירה הקטנה ששכרו הוריה.
ובזמן שחבריה יחגגו יצחקו ויהנו היא תשב לבד על מיטתה.
היא לא שייכת לשום מקום.