חלומות

יבוא יום ולא יהיו מלחמות
ויבוא יום שבו לא יעלו זיכרונות
יהיה יום יחיד בשנה
שבו לא יהיה כאב. אלא רק שמחה.

היום הזה עדיין לא הגיע
אבל כשקמתי בבוקר ציפורים צייצו ברקיע
הן היו שמחות!
אך הן,הציפורים לא מבינות,הן חופשיות מהמוות
והן,הן עדיין חולמות.

גם אני רוצה להיות ציפור,
לעוף הרחק בעננים…
לקפוץ כמו כדור
בין כל העידנים.

אך איני יכולה,המוות בעקבותיי
מנסה אני לברוח מסיוטי אחיותיי
אותן אחיות שנהרגו במלחמה למען כולם
אלה שלא הנציחו אותן מספיק בצאתן מהעולם.

הן היו בשבילי משפחה,גם כשלא יכולתי לראות
,חיבוק אוהב,בדיחות גרועות,והכינו לי תה כשרציתי לבכות.
הן תמכו בי בדרך וויתרו על דברים
מגיע לנשמותיהן,להצטרף אל האחרים.