חלומות של כל ילד-יומן

חלומות של כל ילד.
לכל ילד יש את תקופת המשבר שלו,התקופה שבה הוא חייב לכתוב את כל הדברים שהוא חושב,
מרגיש,חולם,אומר…
התקופה הזו כבר התחילה ביום ההולדת שלי-לקראת גיל 10.
עכשיו עברה כבר יותר משנה,אני בן 11,ובינואר הקרוב אני אהיה בן 12.
התקופה הזאת אמורה לקחת כמה חודשים,אבל אצלי…היא בוערת.
לפעמים אני חושב,וחושב וחושב.
רק היום,ישבתי בכיתה,וחשבתי.
אני לא יודע במה חשבתי,אבל לא שמעתי כלום.
"איפה אתה?!" היא אמרה,רק עכשיו התחלתי להתעורר.
אני לא יודע אם זה חלום בעקיץ,או שזה סתם מחשבות.
"אני קוראת לך כבר 5 פעמים!"
זה אחד מהדברים המוזרים שאני לא מצליח להבין.
בדרך כלל כשאני חושב ומישהו קורא,בפעם הראשונה אני שומע אותו,ואם לא אז בפעם השנייה.
אבל הפעם…שקעתי במחשבות,ממש שקעתי!
ראש הממשלה היה יכול להיכנס ולהתחיל לדבר איתי,אבל עדיין הייתי שקוע במחשבות.
כמו שהזכרתי,מוזר.
איך זה יכול להיות? שאחרי שאני חושב על מחשבות במשך כמה שניות,אני מתחיל לאבד עשתונות,
אני לא מקשיב ולא שומע,וגם לא שם לב?
הכל אמיתי,לא המצאתי שום דבר. ככה החיים שלי מתנהלים.

אני זוכר ומתגעגע,לימים ההם,שישבתי על הספא ושמעתי את הגשם.
הייתי לבד בבית והשעה הייתה סביבות 3.
אלו היו הימים השקטים האלה,בהם חשבתי הרבה מאוד.
חשבתי על הכל,כמו פילוסוף,פשוט שכבתי על הספא,וחשבתי בלי לשמוע שום דבר,
חוץ מדבר אחד,הגשם.
אבל התקופה האהובה השנייה שלי היא הקיץ.
השעה הייתה מוקדמת בבוקר,סביבות 5 לפנות בוקר,כולם ישנו,
ואני ראיתי מהחלון בחדר שלי את השמיים היפים.
הם לא היו נראים סתם שמיים רגילים שאנחנו רגילים לראות בצהריים,בבוקר או בערב!
הם היו מעורבבים בכל מיני צבעים,שיצרו שילוב מרענן של יופי.
בזמן שצפיתי בשמיים ראיתי גם את השמש בזרחיתה,וזה היה יום שאני לא אשכח.