חלומות איש העש

ההקדמה- איך כנראה זה התחיל:
הכל ביום שישי ה-13, שהיה לפני חצי שנה בערך. ישנתי אצל חברה. היא ואני אוהבות להפחיד את עצמנו בכל הזדמנות ולאהוב את ההרגשה. בכל מקרה, החלטנו לראות סרט שהיה לה ב"מוקלטים" ושמו היה "נבואות איש העש". היא אמרה שזה סרט אימה אך הוא לא היה ממש מפחיד.
כיבינו אורות, הכנו פופים נוחים והכנו פופקורן נוטף חמאה, ולחצנו על "התחל" בחיוך רחב.
זה היה סרט ישן, סרט שבו המכוניות רובן מרובעות ואנשים לבושים בבגדים שמתאימים לשנות ה90. אפילו הטלפונים שם ישנים, טלפונים ציבוריים ומשרד קטן היה שם- לדמות הראשית, ג'ון.
את ג'ון שיחק ריצ'רד גיר, שחקן גדול וידוע מאוד. העלילה של הסרט נמשכה ודמותו של ג'ון, נקלעה לתאונת-דרכים עם אשתו מרי. הסיבות לתאונה היו מסתוריות ונדמה היה שלפני שאיבדו שליטה על המכונית נראו שתי עיניים אדומות וגדולות, של יצור שחור, שיתנגשו במכונית בכוונת תחילה. בעקבות התאונה נפגעה מרי ולאחר כמה זמן בבית-החולים גילו אצלה מחלה שאחד ל-6000 מקבל, ובעקבות כך מתה אחרי זמן-מה. ג'ון מנסה כל הסרט להבין מה קרה לאשתו באמת, מפני שאחרי מותה הוא מצא מחברת עם ציורים מחרידים של מה שהיא "ראתה" במהלך התאונה ואחריה. היא ראתה משהו אמיתי, גם אני בטוחה בזה. לקראת סוף הסרט מגלה ג'ון להפתעתו (ולא להפתעתנו) שאשתו ראתה דבר אמיתי, וליצור הזה יש שם: "איש העש". זהו יצור שנראה בעולם, במקום מסוים, אך ורק לפני אסון או מוות. אך הסיבה שהוא נמצא בווירג'יניה המערבית, פוינט פלזנט (west virginia, point pleasent). נאמר בסרט הזה שכל מי ששומע על איש העש ומאמין בו, ייראה אותו בסופו של דבר. אך אם מישהו שומע עליו ומחפש אותו, לעולם לא יימצא אותו.
מלא אנשים דיווחו\ מדווחים במשך השנים שהיצור נראה שחור ובגובה של כ- 1.90 מטר, עם שתי עיניים אדומות וגדולות וכנפיים באורך של כ-2 מטר או יותר.

הסיפור עצמו- החלום הראשון:
ערב אחרי הסרט, הלכתי לישון. לא חשבתי בכלל על הסרט אלא חשבתי על הכיף שעשיתי אצל חברתי.
אך בחיים לא חשבתי שזה יגיע למצב של היום, שאני אחלום ואראה את "איש העש".
לפעמים אני עדיין חושבת עליהם, על החלומות. אך החלום הראשון היה המשמעותי מבין כולם. רוצים פרטים? אין בעיה! אני אספר.
אז ככה זה הלך: התעוררתי ביער, בין עצים גבוהים (כמו איליין בלו, זה ההשראה). זה היה חושך מוחלט אך היער היה מואר באור כתום ועשן התנוסס בין העצים, כמו אחרי שריפה, רק שהיה ניתן לראות. התעוררתי, מלוכלכת כולי, עומדת צמודה לעץ ומסתכלת קדימה. כאילו הייתי קפואה, הייתה לי הרגשה שלא יכולתי לזוז. לפתע, מול פרצופי הגיע פרצופו של נער בן גילי. לא ידעתי מי הוא, בחיים לא פגשתי אותו או ראיתי את פרצופו. היו לו עיניים כחולות ושיער שחור. הוא היה חתיך, אך אין קשר בין תפקידו בחלום לבין מראהו. הוא תפס אותי בכתפיי, נראה לחוץ וכל רגע הסתכל לאחור ולצדדים, ולאחר מכן על פניי. "מה את עושה?" הוא אמר, "חייבים לרוץ עכשיו אחרת הוא ייקח אותנו".הוא חזר על דבריו מלא פעמים ואפילו התחיל כמעט לבכות. משך אותי וניסה לקחת אותי איתו למקום בטוח. הוא קרא בשמי והסתכלתי עליו, והוא עליי.
לפתע הבחנתי שמאחוריו, בין העצים הרחוקים, צללית שחורה, עושה את דרכה אליי. היא הייתה, לפי קווי המיתאר שלה (קווי המסגרת שלה), דמוית אדם לבושה במעיל כנראה עד הברכיים, חבושה בכובע מוזר ומתקדמת במהירות אלינו. הנער הסתכל עליי וניסה לשכנע אותי ללכת.
"אני לא הולך בלעדייך" הוא אמר. "אני לא משאיר אותך פה".
הצללית נראתה כאילו היא לא הולכת, אולי מרחפת קצת. מתקדמת במהירות לכיווננו. הנער
לפתע נעלם ואיננו, ואני נשארתי. קפואה, בלי יכולת לזוז.
הצללית לפתע הייתה ממש מולי, כול מה שיכולתי לראות היו שני עיגולים גדולים ואדומים, מסתכלים ללא מצמוץ עליי. ומסביב לכל, שחור. "what do you really want, child? what do you really want?" הוא אמר, בקולו החלוש והצרוד. "do not be afraid. one will die. and after that, 8 more will loose their lives" הוא חזר ואמר. כל הזמן.
התעוררתי במיטתי, בחדר שלי. פניי לחות- בכיתי כנראה לאורך כל החלום.
ומה שלא היה- לא יכולתי להתעורר ממנו לחלוטין. התעוררתי, אך עדיין שמעתי אותו, באמת נשבעת!.
קולו החלוש והצרוד, אך הכועס, רדף אותי במשך שעה שלמה. מהשעה 9:00 בבוקר עד 10:00.
שעה שלמה הדהד בראשי קולו של הצל.
זמן די רב לאחר מכן, אחרי כמעט 100 חלומות דומים אך בסיטואציות שונות, סבתי נפטרה מסרטן.
איש העש ידע עליה, והזהיר אותי. אם רק יכולתי לפענח את זה לפני…
ולאחר זמן רב מידי לאחר מותה, בתאונת 8 הנפשות לא מזמן, אלה היו השמונה האחרים.
ידעתי, אך לא אמרתי מילה. ידעתי, אך לא הצלחתי לפענח כלום בזמן.