החלום שלי

אז שמעו את החלום הכי מוזר שלי(אולי הוא הכי מוזר שלי אני פשוט לא זוכרת חלומות אחרים. וחבל, כי אם יש לי חלומות כמו החלום הזה זה היה יכול להיות מגניב)קיצר, זה הלך ככה. אני לא עומדת לפרט כי אני לא זוכרת את כולו. אני יספר רק מה שאני זוכרת. כל האלים היו קנוטאורים. אני הייתי לפעמיים בן ולפעמיים בת. הילדים של האלים וכל האנשים האחרים ניראו כמו אנשים נורמאלים(לא כמו האלים). כל האלים היו יכולים להביא ילדים לעולם חוץ מאפולו. אני הייתי בת/ בן אפולו. היה בית ספר מיוחד לילדים של האלים. כל שנה הייתה תחרות בין בתי הספר של החצויים. בתחרויות היו בוחרים 2 נציגים שיתמודדו בתחרות וייצגו את בית הספר(אני נבחרתי להיות אחת מהנציגים). התחרות הייתה עמידה על עמודי עץ גבוהים מעל המים והמטרה הייתה לדחוף את האויב למים. הראשון שנופל הוא המפסיד. השופט היה אפולו. למרות שהאלים היו קנוטאורים הם ניראו כמו בני אדם. אפולו נירא כמו הרמס מהסרט של ים המפלצות. היה קטע אחד בחלום שבו ישבתי באוטובוס קטן כזה כמו מונית שירות. כל אחד ישב במקום שהיה מיועד לו. מקומות הישיבה היו מחולקים לפי ההורה האולימפי שלך(ההורים ישבו מאחורה עם הילדים שא ידעו מי ההורה האולימפי שלהם). אני ישבתי במקום ישיבה שמיועד לבני אפולו במקום לשבת בסוף המונית. אמא שלי(שבחלום הייתה בלונדינית ולא דומה לאמא האמיתי שלי) אמרה לי לשבת בסוף. בסוף החלום לכיתה ואז המורה(שהייתה שמנה כמו שרון כוהן המורה שלי למדעים) אמרה לי לשבת במקום שלי. לא ישבתי. המקום זאת הוצאתי מטוס מתוך מכשיר מוזר שהיה לי בכיס. ואז עפתי למעלה עם המטוס שלי(שאיכשהו נכנס לכיתה) וחילצתי מכשיר דמוי טלפון בצורת אליפסה הפוכה בצבע וורוד ונתתי רטתו ליידה בת 10 שישבה שם. ואז עפתי עם המטוס שלי המכיתה. אה, ונסענו בדרך מוזרה כמו במשחק המחשב שלי. והרחובות ניראו שקטים ונקיים והכול היה קצת בהיר מידי. ובחלום שלי היה לי שיער בלונדיני ועיניים כחולות.