חיי העבד
מכות וקללות זה כלום לעומת שנאה. מי גיל 7 אני הייתי שפחה של רווק זקן, ולמרות שהוא קילל והרביץ הוא לא שנא. כשהייתי בת 16 הרווק מת ומכרו אותי לגברת זקנה, אומנם אין בידיה אפשרות להרביץ אבל היא שונאת. כן היא ממש שונאת אותי, היא הייתה מעדיפה לקחת נער עני שלא יודע אפילו לשטוף כלים מאשר אותי. בזמן האחרון המרתף המשמש כצינוק הוא חדרי אני רגילה לחושך ואני מגדלת בסתר עכברים המשמשים לי כחברים.
תגובות (19)
מעט טעויות כתיב, ניסוחים לא נכונים, והעלילה הולכת מהר מדי, זה פרק ראשון (אני מניחה) אבל אם את תנסי להאט את הקצב ולתקן את הטעויות זה יהיה הרבה יותר טוב.
לדעתי, את צריכה יותר לפרט, פיסוק נכון. וזה ממש ממש קצר. יותר תיאורים, רגשות.
אני בשיט רושמת את זה. זה אפילו לא קטע קצר.
מה??
זה באמת סיפור אמיתי?
לא זה אמיתי זה מהראש שלי
אז למה זה בסיפורים אישיים?
אם כבר אז שימי בזאנר הנכון…
זה נשמע כמו משפט שדמות בסיפור אומרת ולא כמו סיפור בפני עצמו. תיארת את המאורעות של כמה שנים, ובעצם את כול עלילת הסיפור, בכמה שורות קצרות. ככה לא כותבים, דרוש פה פירוט הרבה יותר נרחב.
חוץ מזה, שימי לב לכול שגיאות הכתיב שלך. לדוגמא: "מי גיל 7" צריך להיות "מגיל שבע" (ה"מי" הוא שגיאה ובדרך כלל כותבים בסיפורים מילים ולא מספרים).
גם הפיסוק פה ללקוי ולעיתים שגוי.
הסיפור שלך הינו בעל פוטנציאל. אבל רק אם תתקני אותו ותהפכי ממשפט שמתאים לדמות להגיד, לסיפור אמיתי. (אמנם יש להודות שהסיפורים על עבדים נהיים נדושים ולא מחדשים שום דבר בפני עצמם. כלומר, אם אין בהם שום דבר יחודי.)
עד עשרים כותבים בספרות.
זה רק ההתחלה אפילו לא הפרק הראשון
דניאל אתה סנוב!
musicat. מאיפה את מכירה אותי?
יהלי, מאיפה המצאת את הקטע עם העשרים?
תמריק, זה לא משנה שזו רק ההתחלה (ידעתי שתגידי את זה). זה קצר מידי לפרק, זה קצר מידי להקדמה, זה קצר מידי אפילו לעומת מה שמוגדר כ"סיפור קצקצר" – שהוא בדרך כלל עמוד או שניים. זה פשוט קצר מידי.
מציפי משולם -.-
יהלי, את רצינית?! מה הקשר ציפי משולם?
מה זה ציפי משולם בכללי?!
אחת שמלמדת ילדים בכיתה ב' לקרוא.
yali123 בלי שום קשר אני מאוד אוהבת את הסיפורים שלך…..
מסכימה מאוד עם דניאל [חוץ מזה שסתם כיף נורא להסכים איתך], הסיפור היה יכול להיות נחמד אם הוא לא היה נדוש כל כך וכתוב קצר כל כך ובלי להעליב, גם גרוע כל כך.
אה, אני מכירה את ציפי!