חזרה לשיגרה, האמנם?

"תעשו חיים" התכוון המנהיג שמעולם אילנה לא צידדה בו. שוב אנשים נדבקים, כי מתקהלים ועושים יותר בדיקות. המקרים לרוב קלים, אבל מה לא עושים בכדי להפחיד , לאיים ולטמטם את הציבור?
מטפלים כאלו בקורונה, שמרוב טיפול אינה מטופלת . אמצע הפחדה ואיום. אילנה מצידה לוקחת הכל בעירבון מוגבל. שומרת על מרחק, לא מתקהלת ושומרת על הגיינה. כל זה טוב בימים כתיקונם. אבל המסיכה זו הטרדה, בקושי אפשר לנשום, ומי יודע איזה נזק נגרם ממנה?
סוף סוף אילנה נפגשה עם חברתה משכבר הימים בקניון רמת -אביב. נסעה באוטובוס חצי ריק וכמובן עטתה מסיכה, אחרת אי אפשר לעלות לאוטובוס. בבית הקפה שגם הוא היה חצי ריק במושגים תל אביביים נאלצה לעטות מסיכה, כי הסתובבו שוטרים וקנסו קנסות. הרי הציבור צריך לממן הוצאות אז למה לא לקנוס אותו?
מה עשתה? אכלה ושתתה לאט לאט וכך קיצרה את עינויי המסיכה. האם לא חשבו שגם המסיכה מזיקה עם קשיי הנשימה שהיא גורמת?
למחרת אילנה הלכה להרצאה ושאלו אותה: איפה היית? סיפרה על איטליה , בידוד ולפני זמן קצר הטיול לצפון. ההרצאה הייתה מעניינת ומלווה בהדגמות אבל…צריך לשבת עם מסיכה. מדי פעם שיחררה בכדי לנשום לרווחה.
הטימטום והפאניקה שוב חזרו בגלל ההפחדות והשקרים.
אילנה צעדה בבוקר ועטתה את המסיכה מדי פעם שיחררה בכדי לנשום לרווחה. מישהו העיר לה. זה העלה את חמתה ופתחה עליו פה.
" לא הקורונה–המסיכה תגמור אותנו"
"זה הבריאות שלך–תגיעי למכונת הנשמה"
זה לא ענינך זה ענין שלי"
כבר לא היה לו מה לומר, מילא שוטר מקבל משכורת על הערה , אבל סתם אזרח עלוב ופחדן מעיד על טמטום וטירלול, שמישהו מעוניין שיימשך.
השאלה המטרידה אותה –זה הסיפוח ומקווה שלא יהיה. זה מה שעוד חסר, לא מספיק קורונה ומצב חברתי וכלכלי גרוע ביותר?