חזקה,שבורה,אך חזקה

התחושה מוזרה, כמעט לא אמתית.
הדפיקות לב נשמעות מזויפות, האוויר כבד, והכל פועל לא מרצונו.

אני חושבת על כל החלומות של אנשים.
אדם שרצה להיות כוכב רוק, נהיה עורך דין.
נער שחלם להיות דוגמן , גמר עם כרס בירה וקרחת.
ילדה שחלמה להיות סופרת, עוסקת בזנות.

אני פשוט אטומה.
אין שום רגשות, שום התלהבות, וזה מרגיש לי כל כך בריא, בטוח.
אני אדישה, כמעט מתה.
למה לי לצפות ולהתאכזב, למה לי לבטוח ולהיפגע?
אני פשוט מציאותית, אני מניחה. אני לא רוצה לבטוח באנשים, אני לא צריכה את זה. והאהבה? היא בכלל שטות. טוב לי ככה, בלי רגשות. אולי זה הכי קרוב ל"חיים" שיהיה לי אי פעם. אני מרגישה חזקה, שבורה, אך חזקה.

זה פשוט קל, לסגור את עצמך, לחסום.