חור בלב
מאז שעזבתם נוצר לי חור בלב,
חור שחתום על ידי שניכם.
אף פעם לא הבנתי למה הלכתם לשם…
לא מספיק טוב בבית? איתי?
נסעתם רחוק ולקחתם איתכם את ליבי…
לקחתם ולא החזרתם.
הסיוט הכי גדול שיש
נשבר לי הלב.
וכן היה זה יום של סבל כשידעתי שזה זמנכם ללכת
כל הלילה עברו מחשבות בתוכי ולא הפסקתי לשיר…
"לא תדעי לעולם… איך בכיתי כמו ילד…"
בכיתי
וכשאני מספרת שאתם שם אנשים צוחקים שאני בוכה
ואני חייבת לומר
"אתם בכלל לא יודעים מהי ההרגשה כשאח שלכם חותם קבע ל3 שנים בצבא כשהוא בכיתה יא… עכשיו גם אחי השני עומד לעשות מה שהראשון עשה וזה כואב לי בלב לא לראות אותם"
אף אחד לא מבין אותי ואף אחד לא יבין…
כל אחד רב עם אחיו אבל אצלי זה שונה
אחיי הם חבריי
נוצר קשר שאיני יכולה להסביר
ואף אחד עדיין לא מבין…
תגובות (0)