חופשייה מתמיד…

התחלה חדשה.
הכל חדש.
נגמר החופש.
חוזרים "לכלא".
אך אני מרגישה חופשייה מתמיד…

"החלטתי.אני רוצה להיפרד סופית".
"בסדר".
אני חושבת למה הוא לא נלחם עליי.
הרי הוא עצוב ושבור.
הוא לא רצה את זה.
למה הוא לא נלחם.
ובעצם,למה אני חושבת על זה.
הוא וויתר עליי,בעיה שלו.
הוא כועס.
ידעתי,זה היה צפוי.
סגרתי את הטלפון וחזרתי לחיים.
חופש…נפשי.
העול הזה ירד ממני.
התת מודע שלי זורח ומאושר.
אני מרגישה כאילו הנשמה שלי סופסוף יכולה לפרוס כנפיים ולעוף.
מחר הלימודים מתחילים.
החופש נגמר.
אך אני מרגישה חופשייה מתמיד…