חומה אחרונה
תמיד הסתכלתי מהצד רציתי להיות היא רציתי לדעת איך זה להיות במקומה
היא הייתה חכמה יפה מתוקה וכולם התעניינו רק בה
ואז הימים עברו והפכתי להיות היא עומדת לצידו
כל כך מוזר לי שהצלחתי לשבור חומות שהיא לא הצליחה
הצלחתי להשאר אחרי תקופות קשות כשהיא לא יכלה
והוא שהיה שייך לה איתי עכשיו והוא מראה כאילו הוא מעדיף אותי יותר
הוא מצחיק אותי יותר הוא נחמד איתי יותר הוא חמוד איתי יותר
אבל למה אני לא מצליחה לשבור את החומה האחרונה שלו
אני יודעת שאם אצליח יתערערו היחסים ונהיה קרובים מידי
אנחנו לא רוצים להיות קרובים מידי זה ישנה לנו את הכול
ולמרות שהוא מנסה להגן על החומה הזאת
אני מוכנה להילחם כדי לגלות מה מסתתר מאחוריה
נפש שבורה? פנים ריקות? לב שבור?
אני מודעת לתוצאות וממשיכה להילחם אמשיך ואמשיך
ואולי אני אתחרט ואולי אני אאבד אותו
כי הסקרנות הרגה את החתול
אבל הוא כל כך מזכיר לי אותי ואם הייתי יכולה
הייתי עוזרת לעצמי אבל אני לא יכולה לעזור לעצמי
בגלל זה אני רוצה לעזור לו אבל אני לא רוצה לאבד אותו
את זה שמבין אותי למרות שהוא אומר שהוא לא נותן ולא ייתן
אני אלחם על לפרוץ את זה כי אני רוצה להציל אותו
אני מקווה שזה לא יהרוס הכול
תגובות (2)
ממ… היה לי קצת קשה לקרוא את זה בלי סימני פיסוק ונקודות.
אני מניחה שאת מדברת פה על מישהו מסוים…
כתיבה ממש יפה :) יש לך יכולת התבטאות ממש טובה
אני מאמינה שאם טוב לך במצבך הנוכחי איתו אז תשארי איתו ככה… , בנוסף אני מאמינה כי לכל אחד יש את החומות והדברים הנעולים שלו, אולי כדאי להשאיר כמה דברים נעולים, ואם תפרצי אותם, את לא יודעת מה תמצאי….