חולה בעל כורחה (בצל הקורונה)

המחשב היה דלוק ואילנה בדקה אם יש טיול לקרנבלים באיטליה.
נזכרה: הרי נסעתי המון, אבל בקרנבלים לא הייתי, שמעתי עליהם רבות מפי מרצים בכירים, החליטה לנסוע לאיטליה לקרנבלים.
מה לא היה בטיול? הרצאות באמנות והיסטוריה, סיורים רגליים, מסעדות טובות המסיכות והבובות הנפלאות. ופה בא העוקץ: וירוס הקורונה הגיע לאיטליה. מה יהיה? היה ויכוח בין הנוסעים איך יהי הבידוד בארץ, אם יהיה בכלל.
כל זה לא פגם בהמשך הטיול המטיילים חזרו ארצה בטיסת "אל-על" . כמעט לא היו מסיכות ולא אזהרות. החוזרים לא ידעו אם לשהות בבידוד או לא, מתי ייפגשו עם משפחותיהם וישובו לסדר יומם הרגיל. ההודעות השתמעו לשתי פנים ואילנה הספיקה להתארגן בבית כמו אחרי כל טיול ולקפוץ לצפון הפורח ליום אחד.
ההודעה השתמעה כעת ברור–בידוד. והפאניקה מפה עד להודעה חדשה.
אילנה נכנסה לבידוד.: "טוב שיש הקשר עם קבוצת הוואטסאפ של המטיילים, כך נחליף עצות ורשמים וכך היה. טוב שקיים הטלפון הנייד ויש קשר עם כל הקרובים האחיינים והנכדים התקשרו, עדיין הכל בסדר, תודה לאל אין לי חום , אמרה.
בתום הסיור בצפון חזרה אילנה לביתה והדליקה את מקלט הטלויזיה, בכדי לדעת מה קורה–הממיר סיים את תפקידו. גם לזה היה פתרון; אילנה הזמינה טכנאי הוט שהחליף את הממיר, לא שאל דבר והיא שמרה מרחק.
"מה שבטוח, בטוח, לפחות שמרתי על הכללים שלא אדביק חלילה. יש לי כבר הרגשה כאילו אני מצורעת, אסור לי לבוא במגע עם איש. אולי הגזימו או זה חלק מהפחדה, כי לגרום לפאניקה זה קל מאוד.
"צריך להקפיד על כללי ההגיינה אמרה וקראה את שירו של נועם חורב–על קורונה ומחלות אחרות.
"תתעדכנו כל שעתיים,תשטפו את הידיים , את הלכלוך האמיתי לא תורידו עם שום מים. תמשיכו לפחד מקורונה כשבחוץ המנהיגים מחכים רק לפיצוץ".
"כמה שהוא צודק, חשבה, שישמעו קצת לאנשי הרוח בימים האלה, אבל אני אילנה נמצאת בבית בבידוד. מחכה שייגמר. מקווה שמ-3.3.2020 יהי מצב שונה ולא מאיים ולא זורה שנאה ופחד ופירוד.
אני מרגישה חולה בעל כרחי, אני בבידוד מודדת את החום בבוקר ובערב ומשתדלת שלא להקשיב לכל הדיבורים באמצעי התקשורת. כל אחד צריך לומר משהו שלרוב אין לו מה להגיד, אבל סותר את השני, עד מתי יבלבלו אותנו?
מחכה לצאת מהבידוד ומצפה לימים טובים.