חוזר אחורה בזמן דרך טקסטים שכתבתי לפני שנים

חוזר אחורה בזמן דרך טקסטים שכתבתי לפני שנים,
ערימה של צביעות ושקרים,
ערימה של מילים ועוד מילים שמתארים כלום, הכל הבל הבלים.

עוד סיפור שמספר על אהבה שלא התקיימה,
עם בחורה שלא אהבתי,
על עוד שקר שחייתי כי הרגשתי שאין לי ברירה,
כי זה או לשקר שאני מאוהב בבחורה היפה הזו, או לחיות עם שנאה.

עוד סיפור שמספר על החברים שלא היו לי,
על הבגידות שלא קרו לי,
על מקומות המפלט שלא מצאתי,
על הדיכאון שלא עברתי.

אני חוזר אחורה בזמן דרך טקסטים שכתבתי לפני שנים,
ורואה כמה שהשתנתי,
לא פוחד להגיד שמעולם לא התאהבתי, מעולם לא נבגדתי,
לא פוחד להגיד שאני שונה, ושהעולם הזה משונה.

והכתיבה השתנתה, כמו ששאר החיים השתנו.
לא תמצאו אותי כותב עוד סיפור חסר משמעות,
על עוד זוג אחד, בעוד עלילה מפורחת אחת ללא שום סיום,
ללא מטרה, סתם שעמום.

אני חוזר אחורה בזמן דרך טקסטים שכתבתי לפני שנים,
מופתע מעצמי אך שמח שהתקופה הזו נגמרה,
התקופה שהיה על הפרצוף שלי הרבה יותר מרק מסכה.