חוויות קטנות

על כלבים ואנשים

שלש פעמים ננשכתי ע"י כלבים ללא כל התגרות מצדי.
הנשיכה הראשונה השאירה את טביעת שיניו הננסיות של כלבלב פקנזי מכוער ונירגן בעקב רגלי הימנית.

בעלת הכלב, אשה מבוגרת וכבדת גוף, נחפזה לסנגר על היצור התוקפני ונימקה בשמו, כי הוא חשש שחמדתי את שרידי ארוחת הצהריים שלו – חפן גרגרי בונזו שנותרו בקערית אלומיניום מצ'וקמטת. הכחשתי נימרצות.
הכלב עצמו לא שמר על זכות השתיקה והמשיך לנבוח עלי במבט עויין. לא נראה לי שהוא אישר בנביחותיו את טענתה ההזוייה של גבירתו.
אני מוכן להשבע שוב בפניכם שלא היתה לי כל כוונה כזו.

הנשיכה השניה היתה דווקא מסנדוויץ, כלבה הענק של בתי. סנדוויץ' הוא לברדור מעורב עם זן כנעני נכחד, או יש הגורסים, עם סוס ערבי או אפילו גמל בדואי – השערה שסבירותה גבוהה לאור מימדיו יוצאי הדופן.

על פי רוב, מזגו של סנדוויץ' נוח לבריות והתנהגותו טובה. לעיתים נדירות, מטעמים לא ברורים, אוחז בו דיבוק של תוקפנות בלתי נשלטת. פרץ האלימות נמשך שניות ספורות בלבד בהן הוא קורא דרור לאגרסיות סמויות האצורות בקרביו. ככל הנראה נפלתי קורבן לאחד מהם.

זה היה לפני שנים ביום סתיו אביבי. רצתי איתו על שפת הים. הוא הקדים אותי בכמה צעדים, ככל שאפשרה הרצועה. לפתע, הסתובב לאחור, זינק עלי במלתעות פעורות ונגס באמת ידי השמאלית. ואז, הוא נרגע. השפיל מבט ועטה על פניו ארשת של התנצלות.
כבשתי את כאבי, חבשתי את הפצע שותת הדם ומחלתי לו. בסופו של דבר הוא בן משפחה.
טינה איני שומר לו. את הצלקת שנותרה על העור – דווקא כן.

המקרה האחרון, בינתיים, אירע רק לפני שלשה שבועות. החתך העמוק ברגלי השמאלית טרם הגליד.

זה קרה בדיוק בשעה שלוש אחרי הצהריים. צעדתי באחד מרחובות העיר השוממים למדי בימים טרופים אלה של שנת הקורונה.
חלפתי על פני בחורה צעירה הקשורה לכלב זאב בינוני. הכלב נראה רגוע ואדיש. הוא אפילו לא נבח כדרכם של כלבים הנתונים בסערת רגשות.
פתאום חשתי בכאב עז מאחורי הברך. החזות השלווה של הכלב הוליכה אותי שולל. הסוואה למארב מתוכנן לעילא ולעילא.
גם הבחורה עשתה עצמה כמופתעת. להגנתו של כלבה היא הצהירה שהוא מעולם לא נשך אף אחד.

אולי הוא חשב שאני עצם.

*************

על אתרי טבע

לפני כשבועיים טיילנו בשמורת נחל הבשור. חצינו את הגשרון התלוי ושוטטנו באתר היפה. מראה מצודד עין ומשובב נפש.

ראינו צבים משייטים בנחת במים, גיריות מהלכות בזריזות על מדרונות הואדי בסבך הצמחייה, בקבוקי פלסטיק ריקים, פחיות קולה מעוכות ומסיכות תכלת משומשות זרוקים על האדמה ובין השיחים.

תבנית נוף ארצנו.