חוויה חד פעמית :)
אז הכניסו אותי לניידת.
אז הייתי שקטה.
ואז שאלו אותי שאלות. "מה את רואה?" ו "למה?" ו "איך זה קרה?"
ושאלו אותי איזה תרופות אני לוקחת בדרך כלל וחקרו את גופי לאורכו ורוחבו.
ונתנו לי קצת שקט אחרי הסערה בחדר שעשוי כולו ספוג.
וקשרו את ידיי כששברתי מראה וניסיתי לפגוע בידיי שהיו אז יותר שמנמנות מעכשיו.
וסיממו אותי כשהייתי זקוקה לשפיות.
ונתנו לי אותם כחברים הכי טובים.
מה שהם לא ידעו, זה שחלקם לא יישארו בחיים.
והכל היה שם שקרים.
והשתחררתי לפני המועד המיוחל.
ובכלל לא בגלל שהייתי בסדר , אלא, בגלל שהיה לי מזל…
והיום כשחצי מחבריי הפסיכופתים בקברם אני נאלצת לגחך על מותם הלא טבעי,
אני יודעת ששלי קרב ובא,
לא כל עוד אתה איתי.
תגובות (0)