חדווה ברוש

זה ערב סתווי של חודש נובמבר .
חודש שבו העלים הנושרים מקשטים את המדרכות . וכל עלה שחום זהבהב פשוט מתחשק להרים ולקחת הביתה . חם כמו באוגוסט ,והגשם זה משאלה .
הילדים הקטנים שהתחילו ללכת עם סווטשירט על החולצות הקצרות , לא זוכרים אפילו איפה המעיל שלהם … בערב קריר.ומתחיל להחשיך מוקדם
כי כבר שעון חורף מולך.
היא יושבת עם כוס קפה מהביל ,כי ככה היא אוהבת את הקפה שלה . רותח חזק מעט חלב ובלי סוכר . כמו החיים ,שלה .מעניין מה זה אומר עליה . הטלפון הנייד מונח כמו תמיד לידה . מתריע כל הזמן על הודעות.פרסומות ,ווטסאפים וקצת סמאסים. היא פוזלת לצג.
חדווה . שוב. הודעה . החברה אובססיבית. כמה אפשר? נכון היא לא מתקשרת. אבל מה זה כל ההודעות ווסטאפ האלה ? היא לא רגילה. יש לה קבוצות ויש גם בודדים. פה ושם היא גם שולחת תמונה או סרטון. עונה לשאלות וממשיכה בחייה .
נראה שלחדווה קצת משעמם. היא אלמנה כמוה . משתתפת לרוב בחוגים. יש לה חברות והיא חדשה במועדון . חברה שלה גבי הביאה אותה . אבל גבי היא טיפוס קצת מיושן וקצת יבשושי. היא אומרת שהיא סגורה .
כשהיא מכירה את הסוג הזה של אנשים.אבל היא דווקא נפתחה אליה.דוקא בגלל שהיא זרה ודווקא בגלל שהיא לא קשורה כלכך לחבורה ואין ספק לגמרי שהסיפור שלה או הריכול שלה על משפחתו של בעלה נצור לנצח בליבה.היא מסירה את שלל דאגותיה. היא מוגנת.
וחדווה למרות החברות ארוכת השנים עם גבי, מצאה לנכון ולנחוץ לפתח קשר עם משתתפת אחרת באותו המועדון. שנראית לה פחות או יותר קרובה לגילה.כי גבי בחורה נהדרת … אבל יותר מבוגרת בהרבה . והיא שמצניעה את גילה מדברת חופשי על הגיל של גבי. אותה היא לא שואלת על הגיל ,אבל מנסה בעורמה לשאול בן כמה הבן הגדול שלה. כמובן לא קיבלה תשובה.שתנחש. אחכ היא מבקשת את הטל. הקווי בבית והען מקשקשות עד שתים עשרה בלילה.היא שמה לב שהעבירו ערב שלם בטחינת מים. והיא לא אהבה את זה בלשון המעטה. היא חושבת בינה לבינה שנכון,רכילות וקשקושי בנות ידועים כאפשרות של סוג של איכות חיים שגורמת לאריכות חיים , אולי ?הרי עשו מחקר באזורים מסחויימים והגיעו למסקנה שנשים פטפטניות,רכלניות,קשקשניות מצליחות להגיע לגיל מופלג.
אז יופי להן. היא מעדיפה לצחוק מהתוכנית של עדי אשכנזי או הפרלמנט או שנות השמונים של אסייג,והצחוק הרי יפה לבריאות . תודו .