חברות- רק חבל שאני בוחרת את הגרועות שבהן..

זה התחיל בכיתה ד'. היו לי שתי חברות הכי טובות. ילדה חדשה מגיעה לכיתה, החברה הכי טובה שלי עוזבת אותי לטובת החדשה. היא מתעלמת ממני בבית הספר, אבל אומרת שהיא החברה הכי טובה שלי. החברה השניה שפוטה שלי, אין לה דיעה עצמית וזה מעצבן אותי. אנחנו מפסיקות את החברות בכיתה ו'.
חברה שלי -שהחשבתי שחברה טובה מאוד- לא הזמינה אותי לבת מצווה שלה למשפחה -כלומר שמזמינים רק את החברים הטובים ביותר-.
אותה ילדה מתעלמת ממני בטענה שאני גונבת את החברה שלה.
אחר כך חברה אחרת שלי -שהחשבתי לאחת מהשלוש הכי טובות- טסה לחו"ל, וכשהיא חוזרת היא מביאה שוקולדים לחברות הכי טובות. היא מחלקת למלא בנות, אחת שאין לי מושג איך הן קשורות בכלל, ולי לא. היא אומרת לי בבית ספר שהיא הביאה רק שניים, ואז בצהריים אני מגלה שהיא הביאה תישעה. היא מנסה להמציא סיפורים שהיא אכלה את השוקולד שלי, אבל מי יכול להיות עד כדי כך טיפש?
אני מאוכזבת שהיא משקרת לי. שהיא לא מחשיבה אותי כמו שאני מחשיבה אותה.
אני מפחדת כבר מהבחירות שלי בחברות.
אני מפחדת שארבעת הבנות שנשארו חברות טובות שלי, יעזבו אותי גם..
נמאס לי להיות הקורבן.
למה אני צריכה להיות את שעוזבים תמיד?!
אני לא מספיק טובה בשבילכם? אל תתאמצו להראות לי שכן, ואז תאכזבו אותי.
זה קשה.