חברה הכי טובה

תתארו לכן שיש לכן חברה. חברה הכי טובה. אחת שאתן חיות איתה מהיום שהיא נולדה, אולי מהיום השני. תתארו לכן שאתן עושות הכל ביחד, אוכלות ביחד, משחקות ביחד, ישנות ביחד, הכול ביחד. תתארו לכן שהחברה הזאת היא כמו אחות בשבילכן, שהבית שלה הוא כמו בית שני שלכן. תתארו לכן שאתן ביליתן אצלה כל כך הרבה זמן שאתן כבר יודעות איפה כל דבר נמצא.
תתארו לכן שאף פעם לא נפרדתן, שלגן תמיד הלכתן ביחד, ולסיור בבית הספר היסודי… הלכתן ביחד, ביסודי הייתן שש שנים באותה כיתה… ביחד. תתארו לכן שכשמישהו שואל אתכן מי החברה הכי טובה שלך… אף אחד לא ישאל את זה כי כולם כבר יודעים.
אתן מתארות לכן? טוב, אז אני לא צריכה לתאר. לי יש, או הייתה חברה כזאת. השם שלה לא חשוב אבל אני יכולה להגיד לכם שהיא אחת האנשים הכי מדהימים שאני מכירה. היא מצחיקה וחכמה ויפה ויש לה אישיות מדהימה. בלי הגזמה, אני מעריצה אותה.
אז עכשיו אתן בטח שואלות: \"אז למה היא כתבה שהייתה לה חברה כזאת?\", אז ככה, בואו נמשיך עם התיאורים.
תתארו לכן שעכשיו אתן בכיתה ו\', ושתי בנות חדשות מצטרפות, אחת ליישוב ואחת לבית ספר. עכשיו תתארו לכן שלאט לאט החברה הזאת, החברה הכי טובה שלכן, נהיית יותר ויותר חברה שלהן ופחות ופחות חברה שלך. תתארו לכן שבאחת הנסיעות שלכן חזרה הביתה מבית הספר אתן שואלות את החברה אם אתן עדיין החברות הכי טובות והיא עונה: \"אין לי חברה הכי טובה כרגע\".
תתארו לכן שאתן חוזרות הביתה ובוכות, כי החברה הזאת היא אחת האנשים הכי יקרים לכן בחיים. תתארו לכן שאתן עולות לחטיבה והולכות לכיתות נפרדות. תארו לכן ששתי הבנות החדשות מכיתה ו\', הפכו להיות החברות הכי טובות החדשות של אותה חברה הזאת שלכן. תתארו לכן שאתן מוצאות לכן חבורה קטנה להיות איתה, כמה חברות חדשות אבל שאף אחת מהן היא לא כמו החברה הזאת ושלחברה הזאת כבר יש הרבה חברים חדשים, מצחיקים ונחמדים וכנראה יותר טובים מכן. תתארו לכן שהזמן עובר ואתן נפגשות עם אותה חברה פחות ופחות. תתארו לכן שעכשיו את רוב הימים אתן מעבירות בבית ולא אצל אותה חברה. תתארו לכן שאתן עולות לתיכון, ולחברה הזאת יש כבר הרבה חברים מהרבה מקומות, חברים מגניבים, חברים שהיא אוהבת, כנראה יותר מכן. תתארו לכן שהחברה הזאת מתיידדת והופכת להיות חברה מאוד טובה של אחיכן הגדול מכן בשנתיים. תתארו לכן שעכשיו שהיא מתקשרת אלין או באה אליו ולא אליך אתן הולכות לחדר ובוכות קצת. תתארו לכן שטכנית אתן עדיין חברות, ואתן יודעות שהיא אוהבת אתכן ואתן עדיין נפגשות ומדברות, אבל בתכלס לפעמים אתן באות אליה וכמעט ולא מדברות.
תתארו לכן שרוב הזמן אתן רק חושבות על אותה חברה, כי אפילו שיש לכן חברות חדשות שאתן אוהבת והן מצחיקות ונהדרות, רק אותה חברה תבין אותכן באמת, ורק אל אותה חברה אתן יכולות לפנות בצרה.
תתארו לכן שאתן כל הזמן עומדות מהצד וצופות איך הקשר הולך ונקרע, ואתן חיות בפחד הזה, שעוד מעט תלכו לצבא, ומשם לאוניברסיטה ואז תתחילו להקים משפחה ולחיות חיים חדשים, אבל איפשהו שם, הקשר כבר נעלם ואותה חברה רק הפכה לזיכרון מהדהד בעומקי המוח של מישהי זרה, שהייתה פעם לך, החברה הכי טובה.