זמני זמנך

מכירים את זה שלכל סיפור יש התחלה וסוף?

ובכן שלי מתחיל ומסתיים באותו רגע. קוראים לי ג'ון .ל טיימס, נולדתי ב 1840 בעיירה קטנה באנגליה. הסיפור שלי מתחיל כמו כולם, ובכן כמעט כמו כולם. נולדתי למשפחה שהאבא עזב כשהייתי בן 5 והאמא נפטרה כשהייתי בן 7, מגיל קטן הייתי צריך לדאוג לעצמי, כי אני הייתי היחיד שחשוב. הסיפור שלי מתחיל כאשר הייתי בן 17. ביום אפל וחשוך, ראיתי שיש בעיירה שלי פסטיבל לכבוד לורד שמגיע ללון בעיירה, וכמו כל גנב טוב ידעתי שזה הזדמנות מעולה, להפוך בעצמי להיות לורד. התכנון היה, שבזמן הפסטיבל אני אתגנב לחדרו, ואראה לו מה דעתי על כך שלי אין כסף, כמובן שהסיפור הזה נגמר בדיוק כמו שכל סיפור טוב מתחיל, נתפסתי.
הלורד רצה להראות לכולם מה עושים לאדם שגונב ממנו, ושם אותי מול כיתת היורים, גרם לי להרגיש מה זה להיות אדם חשוב. בשעת הכתרתי כנציג הגנבים, ספרו עד שלוש, וירו, רק שאני לא הייתי שם, אדם זר עם קעקוע כמו שלי, בדיוק במקום שלי, העיף אותי מהכוונת שלהם, ופתאום לא הייתי שם. וכך מצאתי את עצמי באיזה חדר חשוך, הסתכלתי מסביב על מנת לבחון אם יש משהו שווה לגנוב(פעם גנב, תמיד גנב) וראיתי את המשפט, "היום נרצח ג'ון ל. טיימס בעקבות גניבה מהלורד" רק שאני לא הייתי שם, אלא הבחור שדחף אותי, ומה שיותר מוזר שהוא היה אני. דבר הבא שאני זוכר הוא דפיקה על הדלת, וקול של בחורה שצועקת את שמי. וכך נגמר והתחיל הסיפור שלי.